Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Омовение рук · поздняя редакция

Орах Хаим · симан 4 · лист 1 из 2
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יחאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁהֵן צְרִיכִין נְטִילָה בְּמַיִם דַּוְקָא, וְלֹא בְּכָל מִידֵי דִּמְנַקֵּי, אֲבָל אֵין צָרִיךְ לְעָרוֹת עַל יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, אֵלּוּ הֵן: הַקָּם מֵהַמִּטָּה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא וּמִבֵּית הַמֶּרְחָץ, וְהַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו, וְהַחוֹלֵץ מִנְעָלָיו בְּיָדָיו, וְהַנּוֹגֵעַ בְּרַגְלָיו, וְהַנּוֹגֵעַ בְּגוּפוֹ בְּיָדוֹ, וְהַחוֹפֵף רֹאשׁוֹ, וְהַנּוֹגֵעַ בְּכִנָּה, וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ, וּמִי שֶׁמְּפַלֶּה כֵּלָיו אֲפִלּוּ לֹא נָגַע בְּכִנָּה שֶׁלֹּא מָצָא, וְהַהוֹלֵךְ בֵּין הַקְּבָרוֹת, וּמִי שֶׁנָּגַע בְּמֵת. אֲבָל אִם הָלַךְ אֵצֶל מֵת — אֵין צָרִיךְ נְטִילָה, וּמִיהוּ נָהֲגוּ לִטֹּל אֲפִלּוּ נִכְנַס לְמֵת אֶחָד, וְהוּא הַדִּין הַמְלַוִּין אוֹתוֹ. וּמִי שֶׁעָשָׂה אַחַת מִכָּל אֵלּוּ וְלֹא נָטַל יָדָיו, אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא — תַּלְמוּדוֹ מִשְׁתַּכֵּחַ, וְאִם אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם — יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ:
יטהַמַּקִּיז דָּם מֵהַכְּתֵפַיִם וְלֹא נָטַל יָדָיו אַחַר־כָּךְ — מְפַחֵד שִׁבְעָה יָמִים וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמַּה מְּפַחֵד. הַמְגַלֵּחַ שְׂעָרוֹ וְלֹא נָטַל יָדָיו — מְפַחֵד שְׁלֹשָׁה יָמִים. הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו וְלֹא נָטַל יָדָיו — מְפַחֵד יוֹם אֶחָד:
כהָרוֹחֵץ פָּנָיו וְלֹא נִגְּבָם יָפֶה — פָּנָיו מִתְבַּקְּעוֹת, אוֹ עוֹלֶה בָּהֶם שְׁחִין, וּרְפוּאָתוֹ לִרְחֹץ הַרְבֵּה בְּמֵי תְּרָדִין:
כארוֹחֵץ אָדָם פָּנָיו וְרַגְלָיו בְּכָל יוֹם — בִּשְׁבִיל כְּבוֹד קוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם”:
דִּינֵי נְטִילַת יָדַיִם וּבוֹ ב׳ סְעִיפִים
אתִּקְּנוּ חֲכָמִים לִטֹּל יָדָיו בַּמַּיִם בְּכָל שַׁחַר, וּלְבָרֵךְ “עַל נְטִילַת יָדָיִם”. וְהַטַּעַם, יֵשׁ מְפָרְשִׁים מִשּׁוּם קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית, לְפִי שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן, וּמִן הַסְּתָם מִשְׁמְשׁוּ בַּשֵּׁנָה בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁבְּגוּפוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וּסְמָךְ לִנְטִילָה זוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה׳, לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וגו׳”. וְאַף שֶׁכְּשֶׁאֵין לוֹ מַיִם יָכוֹל לְנַקּוֹת יָדָיו בְּכָל דָּבָר שֶׁמְּנַקֶּה, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר “אֶרְחַץ בַּמַּיִם” אֶלָּא “בְּנִקָּיוֹן”, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צב — מִכָּל מָקוֹם מִצְוָה לְחַזֵּר אַחַר מַיִם עַד מִיל. וַאֲפִלּוּ הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ — יַחֲזֹר לַאֲחוֹרָיו עַד מִיל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם. וּמְבָרְכִים עַל מִצְוָה זוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל מִצְוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. אֲבָל לְתַלְמוּד תּוֹרָה וּלְהַזְכָּרַת הַשֵּׁם בִּשְׁאָר בְּרָכוֹת, חוּץ מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה — אֵין צָרִיךְ לְחַזֵּר אַחַר מַיִם, אֶלָּא דַּי לְנַקּוֹת יָדָיו בְּכָל דָּבָר שֶׁמְּנַקֶּה. וּלְפִיכָךְ, גַּם כְּשֶׁנּוֹטֵל בַּמַּיִם — לֹא יְבָרֵךְ. אֲבָל לִתְפִלַּת מִנְחָה אוֹ עַרְבִית — צָרִיךְ לְחַזֵּר אַחַר מַיִם עַד מִיל כְּמוֹ לִתְפִלַּת הַשַּׁחַר, לִסְבָרָא זוֹ. וְלִסְבָרָא זוֹ — צָרִיךְ לְבָרֵךְ גַּם כֵּן “עַל נְטִילַת יָדַיִם” לְמִנְחָה אוֹ לְעַרְבִית, אִם אֵין יָדָיו נְקִיּוֹת וְצָרִיךְ לִטֹּל.