Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Перенос цицит на другую одежду и порванный талит

Орах Хаим · симан 15 · лист 2 из 5
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
האָסוּר לְהַתִּיר צִיצִית מִבֶּגֶד אִם אֵין בְּדַעְתּוֹ לַהֲטִילָן בְּבֶגֶד אַחֵר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְבַטֵּל בְּחִנָּם מִצְוַת בֶּגֶד זֶה שֶׁמַּתִּיר אוֹתָם מִמֶּנָּה. אֲבָל אִם אֵינוֹ מְבַטֵּל מִצְוָתָהּ, כְּגוֹן שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מֵהַבֶּגֶד בֶּגֶד אַחֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ אַרְבַּע כְּנָפוֹת, אוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לְמָכְרָהּ לְנָכְרִי — מֻתָּר לְהַתִּיר הַצִּיצִית מִמֶּנּוּ, כֵּיוָן שֶׁאָז אֵין הַבֶּגֶד בַּר חִיּוּבָא — אֵינוֹ מְבַטֵּל שׁוּם מִצְוָה מִמֶּנּוּ בְּהַתָּרַת הַצִּיצִית (וְלָכֵן מֻתָּר לְהַתִּיר הַצִּיצִית מִטַּלִּית שֶׁל מֵתִים) (וְעַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן שנא).
וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא מַתִּיר הַצִּיצִית מִמֶּנּוּ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בּוֹ צִיצִית אֲחֵרִים יוֹתֵר יָפִים, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁנִּפְסַק אֶחָד מֵהָרָאשִׁים וְהוּא רוֹצֶה לְהָטִיל בּוֹ צִיצִית אֲחֵרִים שְׁלֵמִים אַף עַל פִּי שֶׁהַצִּיצִית הָרִאשׁוֹנִים כְּשֵׁרִים — מִכָּל מָקוֹם רַשַּׁאי לְהַתִּירָם וּלְהָטִיל צִיצִית אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם:
ואֵין יָכוֹל לִקַּח הַכָּנָף כְּמוֹ שֶׁהוּא עִם צִיצִית הַתְּלוּיִים בָּהּ וּלְתָפְרָהּ בְּבֶגֶד אַחֵר. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ נוֹטֵל כְּנַף הַבֶּגֶד לְבַדּוֹ אֶלָּא חוֹתֵךְ חֲתִיכַת בֶּגֶד גְּדוֹלָה סְבִיב הַכָּנָף וְתוֹפְרָהּ עִם הַכָּנָף שֶׁבָּהּ שֶׁהַצִּיצִית תְּלוּיָה בּוֹ בְּבֶגֶד אַחֵר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה כְּנָפוֹת — אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְאִם עָשָׂה כֵּן — הֲרֵי הַצִּיצִית הַזֹּאת שֶׁהוּבְאָה מִבֶּגֶד אַחֵר — פְּסוּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם”, שֶׁבִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית עַל כָּנָף — צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכָּנָף מְחֻבָּר לְעִקַּר הַבֶּגֶד, וְאָז פּוֹטְרִין הַצִּיצִית אֶת הַבֶּגֶד, אֲבָל זוֹ הַצִּיצִית שֶׁהוּבְאָה מִבֶּגֶד אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָהּ בְּהַכָּנָף לֹא הָיָה הַכָּנָף מְחֻבָּר לְהַבֶּגֶד זֶה — לָכֵן אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אֶת הַבֶּגֶד הַזֶּה, עַד שֶׁיַּתִּיר אוֹתָהּ מִן הַכָּנָף וְיַחֲזֹר וִיטִילֶנָּה בּוֹ לְאַחַר שֶׁיִּהְיֶה הַכָּנָף מְחֻבָּר לְבֶגֶד זֶה:
זבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁאֵין בַּחֲתִיכָה הַהִיא שֶׁמֵּבִיא מִבֶּגֶד אַחֵר שִׁעוּר טַלִּית שֶׁחַיֶּבֶת בְּצִיצִית שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן טז, אֲבָל אִם יֵשׁ בָּהּ שִׁעוּר טַלִּית שֶׁחַיֶּבֶת בְּצִיצִית — אֵין צָרִיךְ לְהַתִּיר הַצִּיצִית מִמֶּנָּהא כְּשֶׁיִּתְפְּרֶנּוּ בְּבֶגֶד אַחֵר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּבָר ג׳ צִיצִית תְּלוּיִים, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית הָיָה הַכָּנָף מְחֻבָּר לְעִקַּר הַבֶּגֶד, דְּהַיְנוּ לַחֲתִיכָה זוֹ, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁעוּר טַלִּית אָז הִיא נִקְרֵאת עִקַּר הַבֶּגֶד.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
כשיתפרנו בבגד אחר שיש בו כבר ג׳ ציצית תלויים כו׳. אע״פ שהט״ז לא כתב כן, משום דציצית שבחלק זה נפסלו מחלק האחר כיון שהם פרודים זה מזה עיין באר היטב. ומכל מקום המגן אברהם לא סבירא ליה הכי, דאם כן היה אוסר לחזור ולתפור שני החלקים שנפרדו זה מזה כמו שאוסר הט״ז מטעם הנזכר לעיל. ובאמת לא סבירא ליה להמגן אברהם כן, כדמוכח מדבריו בסעיף קטן ד מה לי וכו׳ חלוק לשנים וכו׳, עיין שם דמיירי כשחוזר ותופר השני חלקים אשר נתפרדו. וכן דעת הש״ע בסעיף ד כמו שכתב הט״ז עצמו בסעיף קטן ד, וזהו לשונו משמע כאן שמפרש נקרע כולה נפסק מהבגד כו׳ ומשמע אפילו הציצית הישנים עד כאן לשונו. וכן באמת דעת הרא״ש ורבנו ירוחם אליבא דרב עמרם עיין בית יוסף. רק התוספות לא סבירא ליה הכי, וכן הנימוקי יוסף לפירוש הט״ז, ואף הם לא סבירא להו כסברת הט״ז שבכאן, שהרי נימוקי יוסף כתב שהציצית נפסלה משום שלא נשתייר שיעור כנף ולסברת הט״ז אפילו אם נשתייר שיעור כנף היא נפסלה מחלק ב׳ שנפרד ממנה הכנף, אלא ודאי דלא נפסלה בכך אלא משום דלא נשתייר שיעור כנף, ולהתוספות משום דאין בכנף שיעור טלית, ואם כן הציצית אין צריך כלל לכנף זה, והוי כמו הטיל למוטלת שבאותה סוגיא, דהוי תעשה ולא מן העשוי. אבל אם יש בכנף שיעור טלית לא נפסלה הציצית שבו כמו שכתב הרשב״א.
עיין בית יוסף דמשמע בהדיא כמו שכתבתי, שהרי כתב הבית יוסף אם תפרו כשר, דלא חשיב כמאן דפסק עד כאן, וכיון שבדין זה לא נזכר בתוספות שישתייר שלשה גודלין, לכן פסק כרבינו ירוחם. אבל הנימוקי יוסף דמיירי קודם התפירה, וזה נזכר בהדיא בתוספות דלא חשיב חיבור פחות משלשה גודלין, והוא הדין לפי שיטת הנימוקי יוסף אם לא נשתייר שלם כשיעור כנף שמחובר קצת לא חשיב חיבור בפחות משלשה גודלין כסברת התוספות לפי שיטתם. ולכן תמה הרבה על מהר״י אבוהב שהכשיר לפי הנימוקי יוסף אם נשתייר כל שהוא עיין שם היטיב ודו״ק. ואף שהבית יוסף קשיא ליה שם דלמא לא מתכשר עד שישתייר הרוב שלא יקרע, מכל מקום כתבתי שדי בשלשה גודלין אף אם נקרע תוך שלשה גודלין לרוחב הבגד, כיון דלסברת התוספות סגי בהכי כמו שכתב הבית יוסף, דלהתוספות אף אם נקרע תוך שלשה גודלין ברוחב הטלית כשר, אם נשתייר שלשה גודלין באורך הטלית, וגם יש לצרף סברת הרבינו ירוחם.