Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Утренние благословения и прочие

Орах Хаим · симан 46 · лист 6 из 7
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
זכָּל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר אִם לֹא נִתְחַיֵּב בְּאֶחָד מֵהֶן, כְּגוֹן שֶׁלֹּא שָׁמַע קוֹל תַּרְנְגוֹל, אוֹ שֶׁלֹּא הָלַךְ, אוֹ שֶׁלֹּא לָבַשׁ, אוֹ שֶׁלֹּא חָגַר (אוֹ שֶׁהָיָה נֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינָיו), יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב בָּהּ — לֹא יֹאמְרֶנָּה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁהֵן עַל סִדּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהַנְהָגָתוֹ, כְּגוֹן “הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה” וְ“רוֹקַע הָאָרֶץ” — מְבָרֵךְ אוֹתָן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב בָּהֶן, אֲבָל הַבְּרָכוֹת שֶׁהֵן לַהֲנָאָתוֹ כְּגוֹן “מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים” וְ“הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר” וְ“אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה” וְ“עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל” אִם לֹא נִתְחַיֵּב בָּהֶן, כְּגוֹן שֶׁשּׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ עָרֹם — לֹא יֹאמְרֵן כְּלָל.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ לֹא נִתְחַיֵּב בָּהֶן כְּלָל — יְבָרֵךְ כֻּלָּן כְּסִדְרָן, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת עַל הֲנָאַת עַצְמוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא מְבָרְכִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא צָרְכֵי הָעוֹלָם, וְאִם הוּא אֵינוֹ נֶהֱנָה — אֲחֵרִים נֶהֱנִין. וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט וְאֵין לְשַׁנּוֹת.
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאַף עַל פִּי כֵן סוּמָא לֹא יְבָרֵךְ “פּוֹקֵחַ עִוְרִים”, כֵּיוָן שֶׁהוּא דָּבָר הֶחָסֵר בְּגוּפוֹ. אֲבָל חֵרֵשׁ יְבָרֵךְ “הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה”, כֵּיוָן שֶׁשְּׁמִיעַת הָאֹזֶן אֵינָהּ מֻזְכֶּרֶת בַּבְּרָכָה.
וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב לְהָבִיא עַצְמוֹ לִידֵי חִיּוּב כָּל הַבְּרָכוֹת, אִם אֶפְשָׁר לוֹ (וְאִם אִי אֶפְשָׁר בְּכֻלָּן, עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לוֹ לֵילֵךְ וְלִלְבֹּשׁ וְלַחְגֹּר וּלְעַטֵּר קֹדֶם שֶׁיְּסַדֵּר בִּרְכוֹתֵיהֶן, כְּדֵי לָחֹש לִסְבָרָא שְׁנִיָּה):
חיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לְסַדֵּר בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה קֹדֶם פָּרָשַׁת “תָּמִיד”. וְאַף עַל פִּי שֶׁאוֹמְרִים פְּסוּקִים הַרְבֵּה קֹדֶם בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה — אֵין חוֹשְׁשִׁין לָזֶה, הוֹאִיל וְאוֹמְרִים אוֹתָן דֶּרֶךְ תַּחֲנוּנִים וְלֹא דֶּרֶךְ לִמּוּד וּקְרִיאָה בַּתּוֹרָה. אֲבָל יוֹתֵר נָכוֹן מִנְהַג הַנּוֹהֲגִין לְבָרֵךְ מִיָּד אַחַר “אֲשֶׁר יָצַר” וֶ“אֱלֹהַי נְשָׁמָה” (אוֹ אַחַר “גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים” וִ“יהִי רָצוֹן כו׳”) קֹדֶם שֶׁאוֹמְרִים שׁוּם פָּסוּק מִן הַמִּקְרָא.
וּבִימֵי הַסְּלִיחוֹת יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה קֹדֶם הַסְּלִיחוֹת וִידַלְּגֶנָּה אַחַר כָּךְ. וְכֵן יֵשׁ לִנְהֹג בְּכָל מָקוֹם. וְאִם יֵשׁ אֶחָד שֶׁלֹּא אֲמָרָהּ עֲדַיִן — יֵרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְיֹאמְרֶנָּה אַחַר כָּךְ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לְאָמְרָהּ לִפְנֵי הַתֵּבָה כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ. וְכֵן יַעֲשֶׂה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר: