Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Благословение на Тору

Орах Хаим · симан 47 · лист 1 из 4
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּינֵי בִּרְכַּת הַתּוֹרָה וּבוֹ י׳ סְעִיפִים
אבִּרְכַּת הַתּוֹרָה צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּהּ מְאֹד, שֶׁלֹּא חָרְבָה הָאָרֶץ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה, לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינֵיהֶם כָּל כָּךְ לְבָרֵךְ עָלֶיהָ, לְכָךְ הָיוּ מְזַלְזְלִים בְּבִרְכָתָהּ, לָכֵן לֹא הֵגֵנָּה עֲלֵיהֶם תּוֹרָתָם אַף עַל פִּי שֶׁעָסְקוּ בָּהּ הַרְבֵּה. וּלְכָךְ יִרְאֶה כָּל אָדָם שֶׁתִּהְיֶה כְּלִי חֶמְדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ בְּכָל יוֹם, חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו לְבָרֵךְ עָלֶיהָ בְּשִׂמְחָה יוֹתֵר מֵעַל כָּל הֲנָאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה מוֹרֶה שֶׁעוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ. וְיִזְכֶּה לְשַׁלְשֶׁלֶת הַנִּמְשָׁךְ לָעוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ, שֶׁהוּא “לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וְגו׳”, שֶׁתֵּעָשֶׂה שְׁאֵלָתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁמְּבַקֵּשׁ בְּבִרְכָתָהּ “וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ”. וְיֵשׁ מְדַקְדְּקִים לְהוֹסִיף “וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ”, כִּי כָּל שֶׁהוּא וּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ תַּלְמִיד חָכָם — שׁוּב אֵין תּוֹרָה פּוֹסֶקֶת מִזַּרְעוֹ לְעוֹלָם. וְאֵין צָרִיךְ לְכָךְ, כִּי בִּכְלַל “צֶאֱצָאֵינוּ” הֵם גַּם כֵּן בְּנֵי בָּנִים:
בצָרִיךְ לְבָרֵךְ בֵּין לְמִקְרָא לְבַד, בֵּין לְמִשְׁנָה לְבַדָּהּ, בֵּין לְתַלְמוּד לְבַדּוֹ, בֵּין לְמִדְרָשׁ לְבַדּוֹ, שֶׁהַכֹּל תּוֹרָה הִיא וְנִתְּנָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְהַמְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְהוּא הַדִּין שֶׁיָכוֹל לִפְסֹק דִּין בְּלֹא נְתִינַת טַעַם לִדְבָרָיו, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן אֵינוֹ אֶלָּא הִרְהוּר, וְהִרְהוּר לָאו כְּדִבּוּר הוּא, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס״ב:
גיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַכּוֹתֵב בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא — צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְהוּא שֶׁכּוֹתֵב סְפָרִים לְעַצְמוֹ דֶּרֶךְ לִמּוּדוֹ וּמֵבִין מַה שֶּׁהוּא כּוֹתֵב, אֲבָל סוֹפֵר הַמַּעְתִּיק וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ לְהָבִין — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְכֵן אִם כּוֹתֵב אֵיזֶה פָּסוּק בְּאִגֶּרֶת הָרְשׁוּת לִדְבַר צַחוּת — אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְלִמּוּד.
וּלְעִנְיַן מַעֲשֶׂה אֵין לִסְמֹךְ עַל דְּבָרָיו לְבָרֵךְ עַל כְּתִיבָה לְבַדָּהּ בְּשׁוּם עִנְיָן, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ רַק מְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אֶלָּא רָאוּי לְכָל כּוֹתֵב בְּדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁיּוֹצִיא מִפִּיו קְצָת תֵּבוֹת לְהִנָּצֵל מִבְּרָכָה לְבַטָּלָה, אִם אֵינוֹ אוֹמֵר פְּסוּקֵי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אוֹ שְׁאָר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה אַחַר הַבְּרָכָה כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין:
דבִּרְכַּת הַתּוֹרָה: “אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה”, וְנֻסַּח מְדִינוֹת אֵלּוּ “לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה”, “וְהַעֲרֶב נָא וְכו׳” וַ“אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ כו׳”. וְגֵר יָכוֹל לְבָרֵךְ גַּם כֵּן “אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ”: