Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Таханун (нефилат апаим)

Орах Хаим · симан 131 · лист 3 из 4
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
גיֵשׁ נוֹהֲגִים שֶׁאֵין נוֹפְלִים אַפַּיִם אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם סֵפֶר תּוֹרָה. וְסִימָן לַדָּבָר בְּמִלְחֶמֶת הָעַי “וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו … לִפְנֵי אֲרוֹן ה׳”. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין סֵפֶר תּוֹרָה — נוֹהֲגִין לוֹמַר תְּחִנָּה בְּלֹא כִּסּוּי פָּנִים.
וַחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת הַפְּתוּחָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת — הַמִּתְפַּלְלִים בָּהּ כְּשֶׁבֵּית הַכְּנֶסֶת פָּתוּחַ נוֹהֲגִים לוֹמַר תְּחִנָּה בִּנְפִילַת אַפַּיִם כְּמוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַצְמוֹ, אֲבָל לֹא כְּשֶׁבֵּית הַכְּנֶסֶת נָעוּל. וּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל נָשִׁים הִיא כְּבַיִת אֶחָד לְעִנְיָן זֶה עִם בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁהַסֵּפֶר תּוֹרָה בְּתוֹכָהּ אֲפִלּוּ אֵינוֹ פָּתוּחַ לוֹ, וְנוֹהֲגִים לוֹמַר בּוֹ בִּנְפִילַת אַפַּיִם. אֲבָל עֲזָרָה שֶׁלִּפְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת — דִּינָהּ כַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת.
אֲפִלּוּ יָחִיד הַמִּתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — יָכוֹל לִפֹּל עִמָּהֶם בְּשָׁעָה שֶׁהֵם נוֹפְלִים, שֶׁהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ עוֹמֵד עִמָּהֶם, שֶׁאֲפִלּוּ מְחִצָּה שֶׁל בַּרְזֶל אֵינָהּ מַפְסֶקֶת בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּל שֶׁיֵּשׁ עֲשָׂרָה בְּמָקוֹם אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״ה:
דאֵין נְפִילַת אַפַּיִם בַּלַּיְלָה, מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לַיּוֹדְעִים. לְפִיכָךְ אִם נִמְשְׁכָה תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הַלַּיְלָה — אֵין לִפֹּל עַל פָּנָיו. וְיֵשׁ לְדַלֵּג “אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ” כְּדֵי לִפֹּל מִבְּעוֹד יוֹם. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין לָחֹש לְזֶה אֶלָּא בְּוַדַּאי לַיְלָה, אֲבָל לֹא בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְנוֹהֲגִים לִפֹּל עַל פְּנֵיהֶם בְּלֵיל אַשְׁמוּרוֹת, הוֹאִיל וְהוּא קָרוֹב לַיּוֹם. וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לְהַאֲרִיךְ בַּסְּלִיחוֹת עַד נְכוֹן הַיּוֹם, וְאָז נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם:
הנָהֲגוּ שֶׁלֹּא לִפֹּל עַל פְּנֵיהֶם בְּבֵית הֶחָתָן בְּיוֹם כְּנִיסָתוֹ לַחֻפָּה, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם טוֹב שֶׁלּוֹ הוּא. וְלֹא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּיוֹם מִילָה, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוַת מִילָה בְּשִׂמְחָה קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. וְלֹא כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם חָתָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְלֹא בְּבֵית הָאָבֵל, מִפְּנֵי שֶׁז׳ יְמֵי אֲבֵלוּת הֻקְּשׁוּ לְז׳ יְמֵי הֶחָג לְעִנְיַן אִסּוּר עֲשִׂיַּת מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל”. וְהוּא הַדִּין לִ“וְהוּא רַחוּם” שֶׁאוֹמְרִים בְּב׳ וְה׳.