Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Преломление хлеба

Орах Хаим · симан 166 · лист 1 из 2
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְאִם עוֹשֶׂה צְרָכָיו בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה, כֵּיוָן שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ “הַמּוֹצִיא” — אֵין צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו אֶלָּא פַּעַם אַחַת. וְאֵין לָחֹשׁ לְהַפְסָקַת “אֲשֶׁר יָצַר” בֵּין נְטִילָה לַאֲכִילָה, כִּי אֲפִלּוּ בֵּין נְטִילָה לְ“הַמּוֹצִיא” יֵשׁ מַתִּירִין בְּהֶפְסֵק מוּעָט כָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ו, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְדִבְרֵי הָאוֹסְרִים אֶלָּא בֵּין נְטִילָה לְ“הַמּוֹצִיא”, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַתּוֹכֵף בִּרְכַּת “הַמּוֹצִיא” לִנְטִילָה — אֵינוֹ נִזּוֹק בְּכָל אוֹתָהּ סְעוּדָה, אֲבָל כְּשֶׁאֵין שָׁם בִּרְכַּת “הַמּוֹצִיא” — אֵין צָרִיךְ לִזָּהֵר אֶלָּא מֵהֶפְסֵק גָּדוֹל הָאָסוּר לְדִבְרֵי הַכֹּל, מִפְּנֵי תַּקָּנַת חֲכָמִים שֶׁתִּקְּנוּ תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם סְעוּדָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ד:
באָכַל דָּבָר שֶׁחַיָּב לְבָרֵךְ “בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת” בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, וְשָׁכַח וְהֵטִיל מַיִם — יְבָרֵךְ תְּחִלָּה “אֲשֶׁר יָצַר” וְאַחַר כָּךְ “בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת”, מִפְּנֵי שֶׁבִּרְכַּת “אֲשֶׁר יָצַר” תְּדִירָה יוֹתֵר, וְכָל הַתָּדִיר מֵחֲבֵרוֹ — קוֹדֵם לַחֲבֵרוֹ:
גאִם רַבִּים מְסֻבִּין בַּסְּעוּדָה, הַגָּדוֹל נוֹטֵל יָדָיו תְּחִלָּה, מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ. אֶלָּא שֶׁקְּצָת גְּדוֹלִים רְגִילִין לִטֹּל בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בִּשְׁהִיָּה עַד שֶׁיִּטְּלוּ כֻּלָּם, וְשֶׁלֹּא לְדַבֵּר דִּבְרֵי עֵסֶק וְעִנְיָן אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סִימָן קסו:
דִּינֵי בְּצִיעַת הַפַּת, וּבוֹ סְעִיף אֶחָד
אלֹא אָמְרוּ “תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם סְעוּדָה”, אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתְעַסֵּק בֵּינְתַיִם בְּאֵיזֶה עֵסֶק עַד שֶׁיַּסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהַסְּעוּדָה. וַאֲפִלּוּ לִמְזֹג כּוֹס לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם, אִם מוֹזְגוֹ בְּחַמִּין, שֶׁצָּרִיךְ לְדַקְדֵּק הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יְחַסֵּר אוֹ יְיַתֵּר — הֲרֵי זֶה הֶסַּח הַדַּעַת מֵהַסְּעוּדָה, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בֵּין נְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה. וְהוּא הַדִּין לְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
אֲבָל אִם יוֹשֵׁב בָּטֵל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּינְתַיִם שׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶסַּח הַדַּעַת, אַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹהֶה הַרְבֵּה, וַאֲפִלּוּ מֵשִׂיחַ מְעַט — אֵין לָחֹשׁ, כֵּיוָן שֶׁהַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו וְדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְלִיג בִּדְבָרִים, שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי הֶסַּח הַדַּעַת. וְלָכֵן מֻתָּר לוֹמַר קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה בֵּין נְטִילַת יָדַיִם לְ“הַמּוֹצִיא”. וְלֹא אָמְרוּ “תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה”, אֶלָּא בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים בִּלְבַד.