Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Виды хлеба и благословение на них

Орах Хаим · симан 168 · лист 7 из 16
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁמַּנִּיחִים הַמִּרְקַחַת עַל הַדֻּבְשָׁנִין (שֶׁקּוֹרִין לעקו״ך פלאדי״ן) שֶׁטּוֹבִים לְמַאֲכָל, אִם כֵּן כַּוָּנָתוֹ גַּם כֵּן עַל אֲכִילַת הַדֻּבְשָׁנִין, וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם “בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת”, וּפוֹטֵר אֶת הַמִּרְקַחַת שֶׁהִיא טְפֵלָה לְמִין דָּגָן:
יוְכָל עִסָּה שֶׁהַמִּלּוּי טָפֵל אֵלֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹכְלָהּ לְבַדָּהּ אַחַר שֶׁנָּטַל הַמִּלּוּי מִמֶּנָּה — אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלֶיהָ אֶלָּא “בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת” וְלֹא “הַמּוֹצִיא”, הוֹאִיל וּבִשְׁעַת אֲפִיָּתָהּ הָיְתָה בָּאָה בְּכִיסָנִין. אֲבָל אִם אֵינוֹ אוֹכֵל אֶלָּא הַמִּלּוּי שֶׁנָּטַל מִמֶּנָּה לְבַדּוֹ — מְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה הָרְאוּיָה לוֹ: “שֶׁהַכֹּל”, אוֹ “בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה”, אוֹ “בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ”.
וְכָל זֶהב כְּשֶׁהַמִּלּוּי הוּא מִפֵּרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, מִדְּבָרִים שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִקְבֹּעַ סְעוּדָה עֲלֵיהֶם, לֹא לְלַפֵּת בָּהֶם אֶת הַפַּת, וְלֹא לְמָזוֹן וּלְשֹׂבַע, אֶלָּא אוֹכְלִים אוֹתָם לְקִנּוּחַ סְעוּדָה וּלְתַעֲנוּג, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע״ז, וְלָכֵן אֵין דַּרְכָּם שֶׁל רֹב בְּנֵי אָדָם לִקְבֹּעַ סְעוּדָה גַּם כֵּן עַל הַפַּת הַמְמֻלֵּאת מֵהֶם. אֲבָל אִם הַמִּלּוּי הוּא מִדְּבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִקְבֹּעַ סְעוּדָה עֲלֵיהֶם לְלַפֵּת בָּהֶם אֶת הַפַּת, כְּגוֹן בָּשָׂר וְדָגִים וּגְבִינָה וּבֵיצִים וִירָקוֹת (אוֹ שֶׁדֶּרֶךְ לִקְבֹּעַ סְעוּדָה עֲלֵיהֶם לְמָזוֹן וּלְשֹׂבַע, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְלַפְּתִין בָּהֶם הַפַּת, כְּגוֹן כְּרוּב וּתְרָדִין וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה שֶׁהֵם מֵעִקַּר הַסְּעוּדָה) כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם — אֵין מִלּוּי זֶה מוֹצִיא אֶת הַפַּת הַמְמֻלֵּאת בּוֹ מִתּוֹרַת לֶחֶם גָּמוּר שֶׁהַכֹּל קוֹבְעִים עָלָיו, לְפִי שֶׁגַּם עַל זוֹ אֵין רֹב בְּנֵי אָדָם נִמְנָעִים מִלִּקְבֹּעַ סְעוּדָה עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַמִּלּוּי שֶׁבָּהּ, כֵּיוָן שֶׁהַמִּלּוּי רָאוּי גַּם כֵּן לִקְבֹּעַ עָלָיו סְעוּדָה לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת (אוֹ לְמָזוֹן וּלְשֹׂבַע).
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּין מִלּוּי פֵּרוֹת לְמִלּוּי בָּשָׂר וּגְבִינָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וּלְעוֹלָם מְבָרֵךְ “בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת”, אֶלָּא אִם כֵּן אוֹכֵל שִׁעוּר שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם קוֹבְעִים עָלָיו.
וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וִירֵא שָׁמַיִם לֹא יֹאכַל מֵהֶם פָּחוֹת מִשִּׁעוּר קְבִיעַת סְעוּדָה אֶלָּא בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה לְמָזוֹן וּלְשֹׂבַע, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
וכל זה כשהמילוי כו׳. (וצריך עיון קצת דהא דבש דרך ללפת בו פת) וכן דעת רמ״א בסי׳ קס״ח סעיף י״ג. וכן הוא בהדיא בריא״ז שממנו מקור הדין בשבלי לקט ואגור (שהוא הר״י מטארני שהביאו הרא״ש רפ״ק דסוכה והר״ן פי״ו דשבת כמבואר בשלטי גבורים שם בשבת), עיין שם שכיסנין עשויים לקנוח ופשטיד״א לקביעות סעודה משום הכי מחלק שם ביניהם. וכן משמע מלשון הרי״ף ורא״ש שקראו כל אכילת עראי כיסנין, א״כ הבאה בכיסנין פי׳ היינו שעשוייה לאכלה בתורת כיסנין, דהיינו לקנוח ולא לקביעות סעודה. וכן הוא בהדיא בהרר״י שאינו מזון אלא מיני מתיקות כו׳, ופשטיד״א עשוי למזון (ואפילו במילוי פירות משמע בתשב״ץ לברך המוציא, עיין אליה זוטא סעיף י״ז, אלא דהמ״א סי׳ קע״ז פירש בענין אחר). וכן הוא ג״כ כוונת רש״י שמאכלה מועט, ורצה לומר שעשוי לאכול מעט לקנוח סעודה או לתענוג בעלמא מחמת המלוי ולישה בתבלין. ומה שכתב הט״ז דאורחא דמלתא כו׳, זה אינו דפשטיד״א היתה מצויה מאד בימי רש״י ותוס׳, עיין תוס׳ ביצה דף ח׳ ובב״י סוף סימן תק״ט בשם סמ״ג ומרדכי והג״מ. ועוד שרב האי ורמב״ם פירשו בענין אחר א״כ מנ״ל להוסיף עוד על מה שהזכירו בפירוש המפרשים שלא כמותם, ובפרט שרש״ל וב״ח מחמירים, אלא שהש״ע הכריע להקל (אבל להקל יותר מהשו״ע אין לנו):