Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Перерыв и ошибка в благословении на плоды

Орах Хаим · симан 206 · лист 2 из 4
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ווְצָרִיךְ לִזָּהֵר מִצּוֹאָה וּמֵי רַגְלַיִם וְגִלּוּי עֶרְוָה וְלִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה, כְּמוֹ בִּקְרִיאַת שְׁמַע. וְהָאִשָּׁה מֻתֶּרֶת לֵישֵׁב עֲרֻמָּה וּלְבָרֵךְ, מִפְּנֵי שֶׁבִּישִׁיבָתָהּ פָּנֶיהָ שֶׁל מַטָּה מְכֻסִּים בַּקַּרְקַע אוֹ בַּסַּפְסָל שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עָלָיו, וּבְיַרְכוֹתֶיהָ כְּשֶׁתַּשְׁוֶה רַגְלֶיהָ וְתֶאֱסֹף אוֹתָן זוֹ לָזוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאִישׁ שֶׁהַגִּיד וְהַבֵּיצִים בּוֹלְטִים וְנִרְאִים:
זאֵין לְבָרֵךְ בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צ״א:
חכָּל דָּבָר שֶׁמְּבָרֵךְ עָלָיו לְאָכְלוֹ אוֹ לְהָרִיחַ בּוֹ אוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ מִצְוָה — צָרִיךְ לֶאֱחֹז בִּימִינוֹ כְּשֶׁהוּא מְבָרֵךְ.
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה אֵין לִתְחֹב הַפְּרִי שֶׁמְּבָרֵךְ עָלָיו בְּסַכִּין וְלֶאֱחֹז הַסַּכִּין בִּימִינוֹ, כִּי הֵם ב׳ הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד, שֶׁהַיָּמִין מִמֶּנָּה “תּוֹצְאוֹת חַיִּים”, וְהַסַּכִּין הוּא כֹּחוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַמְקַצֵּר חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״פ:
טוְאִם לֹא אֲחָזוֹ כְּלָל, אִם הָיָה לְפָנָיו כְּשֶׁבֵּרַךְ עָלָיו — יָצָא. וְאִם בֵּרַךְ וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ לְפָנָיו, אַף שֶׁבֵּרַךְ עַל דַּעַת כֵּן — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ.
אֲבָל מִי שֶׁבֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת שֶׁלְּפָנָיו וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ לוֹ יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ הַמִּין, אוֹ מִמִּין אַחֵר שֶׁנִּפְטַר בַּבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה, כְּגוֹן שֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶם שָׁווֹת, אוֹ שֶׁהָרִאשׁוֹן עִקָּר וְהַשֵּׁנִי טָפֵל — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, אֲפִלּוּ הֵבִיאוּ לְפָנָיו מִין הָאַחֵר אַחַר שֶׁכָּלָה הָרִאשׁוֹן, שֶׁכְּבָר אֲכָלוֹ כֻּלּוֹ.
וְהוּא שֶׁכְּשֶׁבֵּרַךְ הָיָה דַּעְתּוֹ גַּם עַל הַשֵּׁנִי לְאָכְלוֹ, אֲפִלּוּ לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ בְּפֵרוּשׁ לְפָטְרוֹ בִּבְרָכָה זוֹ, אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ עָלָיו בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, אִם כְּבָר אָכַל הָרִאשׁוֹן קֹדֶם שֶׁהֵבִיאוּ מִין הָאַחֵר לְפָנָיו. אֲבָל אִם יֵשׁ עֲדַיִן לְפָנָיו מִמִּין הָרִאשׁוֹן כְּשֶׁהֵבִיאוּ לְפָנָיו מִין אַחֵר הַדּוֹמֶה לְהָרִאשׁוֹן, כְּגוֹן שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִינֵי פֵּרוֹת, אוֹ שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִינֵי מַשְׁקִין — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עָלָיו, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּאֲכִילַת אוֹ שְׁתִיַּת הָרִאשׁוֹן — אֵינוֹ עוֹשֶׂה הֶסַּח הַדַּעַת מִן הַסְּתָם, אֶלָּא אִם כֵּן נִמְלַךְ מַמָּשׁ, לְפִי שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם כְּשֶׁהוּא עוֹסֵק בַּאֲכִילָה אוֹ בִּשְׁתִיָּה, לְהִמָּשֵׁךְ בָּהּ וְלִגְרֹר מֵאֲכִילָה לַאֲכִילָה וּמִשְּׁתִיָּה לִשְׁתִיָּה.