Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ו כשמשלחו מופלג כו׳. הנה ספר התרומה קאי בשיטת התוספות דברייתא קמייתא דלא ישכיר כו׳ אתיא כבית הלל ובד׳ וה׳ שרי, ותני בסיפא כיוצא בו כו׳, משמע דאפילו בלא קצץ שרי בד׳ וה׳ כשיטת הרא״ש. ואפילו הכי כתב שיאמרו שבשבת כו׳, אלמא דאף לפי זה שרי בד׳ וה׳ ולא חיישינן שיאמרו שבשבת כו׳, וע״כ צריך לומר שלא החמירו כל כך. ולכאורה יש לומר דדוקא לשיטת הרא״ש צריך לומר הכי, אבל להרי״ף ורמב״ם בלאו הכי אתי שפיר, דס״ל דאף מופלג לפני שבת דלא מחזי כאומר לו לילך בשבת אפילו הכי אסור כשלא קצץ משום שטורח בשביל ישראל, וא״כ הכי נמי כשילך בשבת אחר האיש טורח הוא בשביל ישראל. אלא שמלשון הב״י ריש סי׳ רנ״ב📖 Ссылка на источник
пункт 6
אֵין חִלּוּק בֵּין שֶׁקָּבוּעַ בֵּי דֹאַר בְּאוֹתָהּ הָעִיר לְשֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ אֶלָּא בְּאִגֶּרֶת שֶׁהִיא כְּתַב יַד יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּכָּר לַכֹּל שֶׁהִיא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁהַנָּכְרִי מוֹלִיכָהּ בְּשַׁבָּת אַחַר הָאִישׁ שֶׁנִּשְׁלְחָה אֵלָיו יֵשׁ קְצָת מַרְאִית הָעַיִן, שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁבְּשַׁבָּת נְתָנָהּ לוֹ הַיִּשְׂרָאֵל לְהוֹלִיכָהּ, וְאַף עַל פִּי כֵןא כְּשֶׁמְּשַׁלְּחוֹ מֻפְלָג לִפְנֵי הַשַּׁבָּת — לֹא הֶחֱמִירוּ כָּל כָּךְ לָחוּשׁ לְמַרְאִית הָעַיִן כָּזֶה לְפִי סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה שֶׁנִּתְבָּאֵר, וּכְשֶׁקָּצַץ לֹא הֶחֱמִירוּ לְדִבְרֵי הַכֹּל. אֲבָל אִם הִיא כְּתַב יַד נָכְרִי, וְהוּא הַדִּין שְׁאָר חֲפָצִים שֶׁאֵינָם נִכָּרִים לַכֹּל שֶׁהֵם שֶׁל יִשְׂרָאֵל — מֻתָּר לְשַׁלְּחָם אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְדִבְרֵי הַכֹּל, כֹּל שֶׁיֵּשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ מִבְּעוֹד יוֹם לַבַּיִת הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה שֶׁבְּאוֹתָהּ הָעִיר שֶׁשּׁוֹלְחָם לְשָׁם, שֶׁאַף אִם לֹא יִמְצָא הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ וְיִצְטָרֵךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו בְּשַׁבָּת — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל מְשַׁלְּחוֹ אֵין הַדָּבָר יָדוּעַ לוֹ שֶׁלֹּא יִמְצָא בְּבֵיתוֹ, וַהֲרֵי מְשַׁלְּחוֹ בִּשְׁלִיחוּת שֶׁאֶפְשָׁר לְגָמְרָהּ מִבְּעוֹד יוֹם, וּכְשֶׁהוֹלֵךְ אַחַר כָּךְ גַּם בְּשַׁבָּת אֵינוֹ נִרְאֶה כִּשְׁלוּחוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשְּׁלָחוֹ לֹא הָיָה יָדוּעַ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לֵילֵךְ בְּשַׁבָּת: זпункт 7
אִם שְׂכָרוֹ לְיָמִים דָּבָר קָצוּב לְכָל יוֹם בַּהֲלִיכָתוֹ וַחֲזִירָתוֹ, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עִמּוֹ מָתַי יֵלֵךְ — אָסוּר לְשָׂכְרוֹ וְלִתֵּן הָאִגֶּרֶת לְיָדוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, דְּשֶׁמָּא יֵצֵא בְּשַׁבָּת וִיהֵא נִרְאֶה כְּאִלּוּ צִוָּהוּ לֵילֵךְ בְּשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁשְּׂכָרוֹ לְיָמִים וּשְׂכָרוֹ סָמוּךְ לְשַׁבָּת. אֲבָל בְּד׳ וְה׳ מֻתָּר לְשָׂכְרוֹ לְיָמִים וְלִתֵּן לוֹ אָז הָאִגֶּרֶת, הוֹאִיל וְאֵינוֹ מַקְפִּיד עִמּוֹ בְּאֵיזֶה יוֹם יֵלֵךְ — כְּשֶׁיֵּלֵךְ בְּשַׁבָּת אֵינוֹ נִרְאֶה כִּשְׁלוּחוֹ. וְאַף שֶׁשְּׂכָרוֹ לְיָמִים, אֵינוֹ דוֹמֶה לִשְׂכִיר יוֹם, הוֹאִיל וְקִבֵּל עָלָיו כָּל מְלֶאכֶת הוֹלָכַת הָאִגֶּרֶת — הֲרֵי זֶה דוֹמֶה לְקַבְּלָן (עַיֵּן סִמָּן רמ״ג וְרמ״ד):📖 Ссылка на источниксм. симан 243 и 244
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 252
מבורר דלכולי עלמא טעם האיסור בלא קצץ הוא משום דמחזי כשלוחו, אלא דלהרא״ש לא מחזי רק בערב שבת ע״ש. וא״כ כשיש שהות להגיע לשם הוה ליה למשרי אף לרי״ף ורמב״ם (כמ״ש בפנים). וכן דעת המ״א שהביא דברי ספר התרומה בדברי המחבר ולא בדברי רמ״א: