Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֶלָּא אִם כֵּן טָח בְּטִיט סְבִיב הַכִּסּוּי, שֶׁאָז אֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יִטְרַח כָּל כָּךְ לִסְתּוֹר הַטִּחוּי וְלֹא יִזְכּוֹר עַל הַשַּׁבָּת, לְפִיכָךְ מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ בְּתוֹכוֹ בֵּין צָלִי שֶׁעַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים, בֵּין מְבֻשָּׁל בִּקְדֵרָה, בֵּין חַי לְגַמְרֵי, בֵּין שֶׁהִתְחִיל לִצָּלוֹת אוֹ לְהִתְבַּשֵּׁל וְלֹא נִצְלָה וְנִתְבַּשֵּׁל עֲדַיִן כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי: ב מודים הם כו׳. ואף שהט״ז כתב דאף אצל האש שרי להטור, מכל מקום במג״א משמע שהסכים למה שהעתיק בשם המאור דדוקא בתנורים שבימיהם והאידנא לא שייך זה (לכן לא העתקתיו). בשגם כי המעיין בסיום דברי המאור גבי בישרא אגומרי יראה לעינים דמיירי קודם מאכל בן דרוסאי כפי שיטתו ריש פרק כירה דלא כהרי״ף. ובאמת שלפי פירושו בקשיא ליה זיקא, דהיינו שהתנור צר לחתות בו בעוד הצלי בתוכו שלא יקטום הצלי (פירוש שלא ישבור כמו נקטם ראשו) ויצטרך להוציאו לחוץ וקשיא ליה זיקא עיין שם, אין סברא כלל לחלק בין הגיע למאכל בן דרוסאי ללא הגיע, כמו שבאמת שגם המאור לא חילק ביניהם, ואם כן אי אפשר לומר כלל שהטור וסיעתו יסברו כפירוש המאור. והדבר ברור שהטור עומד בשיטת אביו הרא״ש שכתב בהדיא ריש פרק כירה בשם הרב רבינו יונה דמתניתין דאין צולין דאוקמיה כמאכל בן דרוסאי אתי שפיר לכולי עלמא, להמחמירים מיירי שיגרוף הגחלים ולחנניה אף בלא גריפה עיין שם. ומה שסתם הטור כאן משום דסבירא ליה כהרא״ש דפסק כחנניה כמו שנתבאר בסימן רנ״ג.📖 Ссылка на источник
пункт 2
וְכָל זֶה בִּבְשַׂר שׁוֹר וְעֵז אוֹ אַיִל גָּדוֹל וְכַיּוֹצֵא בָהֶם מִמִּינִים שֶׁבְּשָׂרָם קָשֶׁה וְאֵין הָרוּחַ מַזִּיק לוֹ, אֲבָל בְּשַׂר גְּדִי וְעוֹף וְכַיּוֹצֵא בָהֶם מִמִּינִים שֶׁבְּשָׂרָם רַךְ וְהָרוּחַ מַזִּיק לוֹ — מֻתָּר לִצְלוֹתוֹ עַל הַגֶּחָלִים אוֹ אֵצֶל הַגֶּחָלִים בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר מְכֻסֶּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ טוּחַ בְּטִיט, בֵּין שֶׁהוּא חַי לְגַמְרֵי בֵּין שֶׁהִתְחִיל לִצָּלוֹת וְלֹא נִצְלָה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי, לְפִי שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְגַלֶּה פִּי הַתַּנּוּר כְּדֵי לַחְתּוֹת בַּגֶּחָלִים, כֵּיוָן שֶׁהָרוּחַ מַזִּיק לַבָּשָׂר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהַגְּדִי וְהָעוֹף הֵם מְנֻתָּחִים לַחֲתִיכוֹת, אֲבָל אִם הֵם שְׁלֵמִים אֵין הָרוּחַ מַזִּיק לָהֶם, וַהֲרֵי דִינָם כִּבְשַׂר שׁוֹר וְעֵז. וְכָל זְמַן שֶׁחֲלַל הַגּוּף שָׁלֵם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו רֹאשׁוֹ וּכְרָעָיו — נִקְרָא שָׁלֵם לְעִנְיָן זֶה, שֶׁהַצְּלָעוֹת מְגִנּוֹת עָלָיו מִבִּפְנִים שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הָרוּחַ. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם נִצְלָה מִבְּעוֹד יוֹם מִשְּׁנֵי צְדָדָיו כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי — מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ אֲפִלּוּ הוּא שָׁלֵם, וַאֲפִלּוּ בְּשַׂר שׁוֹר וְעֵז, וַאֲפִלּוּ חוּץ לַתַּנּוּר עַל הַגֶּחָלִים אוֹ אֵצֶל הַגֶּחָלִים. וְאַף לְהָאוֹסְרִים לְהַשְׁהוֹת קְדֵרָה בְּכִירָה שֶׁאֵינָהּ גְּרוּפָה וּקְטוּמָה כָּל זְמַן שֶׁמִּצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ, מִכָּל מָקוֹם בְּצָלִי שֶׁמֻּנָּח עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים מַמָּשׁ —א מוֹדִים הֵם שֶׁמֻּתָּר כְּשֶׁנִּצְלָה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי מִבְּעוֹד יוֹם, דְּכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי, אִם יַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים יַחֲרוֹךְ הַבָּשָׂר. אֲבָל בְּצָלִי שֶׁאֵינוֹ עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים מַמָּשׁ — אָסוּר לְהַשְׁהוֹתוֹ שָׁם, אֶלָּא אִם כֵּן נִצְלָה כָּל כָּךְ מִבְּעוֹד יוֹם עַד שֶׁהוּא מִצְטַמֵּק וְרַע לוֹ, לְהָאוֹסְרִים שָׁם לְהַשְׁהוֹת קְדֵרָה עַל גַּבֵּי כִּירָה כָּל זְמַן שֶׁמִּצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ. וּכְבָר נִתְבָּאֵר שָׁם שֶׁהַמִּנְהָג כְּהַמַּתִּירִין לְהַשְׁהוֹת קְדֵרָה כֹּל שֶׁנִּתְבַּשְׁלָה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי מִבְּעוֹד יוֹם. וּלְפִי זֶה, מֻתָּר לְהַשְׁהוֹת הַצָּלִי שֶׁנִּצְלָה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי מִבְּעוֹד יוֹם אַף שֶׁהוּא חוּץ לַתַּנּוּר סָמוּךְ לַגֶּחָלִים, וְכָל שֶׁכֵּן עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים מַמָּשׁ. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 253
הילכך הרוצה לחוש לדברי הרי״ף וסיעתו אין היתר אלא (כמ״ש הר״ן ומגיד משנה) על גבי הגחלים ממש, ובעטרת זקנים כתב שכן הוא גם דעת הטור, אבל שאר פוסקים העומדים כאן בשיטת הטור דהיינו רש״י תוס׳ רז״ה ספר התרומה סמ״ג וסמ״ק אין מהם ראיה כלל לשיטת הרי״ף שכולם פסקו כחנניה, אבל מהרמב״ן במלחמות והרב רבינו יונה והרא״ש והר״ן יש ראיה שכאן לא סבירא להו כפירוש הרמב״ם ואפילו הכי החמירו לשיטת הרי״ף וסיעתו: