Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ז באחד משני כו׳. במג״א סק״י משמע שכן הוא ג״כ דעת הסמ״ג דבעינן הפסק כלי. וכן הוא דעת המג״א בסימן תקי״ד📖 Ссылка на источник
пункт 7
מֻתָּר לִתֵּן כְּלִי בְּשַׁבָּת תַּחַת נֵר לְקַבֵּל בּוֹ נִיצוֹצוֹת, שֶׁאֵין כַּאן בִּטּוּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ כְּלָל, וּלְכָךְ מֻתָּר לִטּוֹל הַכְּלִי אַף אַחַר שֶׁנָּפְלוּ הַנִּיצוֹצוֹת לְתוֹכוֹ. אֲבָל אָסוּר לִתְּנוֹ בְּשַׁבָּת לְקַבֵּל בּוֹ הַפֶּחָמִין הַנּוֹפְלִים מֵהַפְּתִילָה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ — נֶאֱסָר הַכְּלִי בְּטִלְטוּל אַחַר שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לְנַעֲרָם מִמֶּנּוּ וּלְטַלְטְלוֹ אַחַר כָּךְ כְּמוֹ שֶׁיִּרְצֶה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְנַעֲרָם מִיָּד שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכוֹ עַד לְאַחַר שֶׁיִכְבּוּ, שֶׁלֹּא יִתְחַיֵּב מִשּׁוּם מְכַבֶּה וּמַבְעִיר כְּדִין הַחוֹתֶה בַּגֶּחָלִים, אִם כֵּן הֲרֵי הוּא מְבַטְּלוֹ מֵהֵיכָנוֹ לְפִי שָׁעָה עַד שֶׁיִּכְבּוּ הַפֶּחָמִים, וְאָסוּר לְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס״ו:📖 Ссылка на источниксиман 266
חпункт 8
כְּשֶׁנּוֹתֵן הַכְּלִי תַּחַת הַנֵּר לְקַבֵּל בּוֹ נִיצוֹצוֹת — לֹא יִהְיֶה בִּכְלִי מַיִם אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִים, מִפְּנֵי שֶׁמְּקָרֵב זְמַן כִּבּוּי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיִּכְבּוּ מִיָּד שֶׁיִּפְּלוּ שָׁמָּה. וְלֹא הִתִּירוּ אֲפִלּוּ בִּדְלֵקָה לִגְרוֹם כִּבּוּי אֶלָּאג בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְבָרִים, אוֹ שֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם בְּתוֹךְ כְּלִי, כְּגוֹן כְּלֵי חֶרֶס חֲדָשִׁים מְלֵאִים מַיִם שֶׁהֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוּר וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הָאוּר לָהֶם הֵם מִתְבַּקְּעִים וּמְכַבִּים, שֶׁנִּמְצָא הָאוּר הוּא שֶׁמְּכַבֵּהוּ, וְהָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא גּוֹרֵם בְּעָלְמָא, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנָּתַן הַמַּיִם בְּכֵלִים אֵלּוּ הָיָה הֶפְסֵק מְחִצָּה בֵּין הַמַּיִם לְהָאוּר, דְּהַיְנוּ דָּפְנֵי הַכֵּלִי. אוֹ אֲפִלּוּ אֵין הַמַּיִם בְּתוֹךְ כְּלִי, אֶלָּא שֶׁהוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין הַמַּיִם מְכַבִּים מַה שֶּׁהֻדְלַק כְּבָר, אֶלָּא שֶׁהֵם מוֹנְעִים הָאוּר מִלִּשְׂרוֹף יוֹתֵר, כְּגוֹן טַלִּית שֶׁאָחֲזָה בָּהּ הָאוּר — מֻתָּר לִתֵּן מַשְׁקֶה עַל הַטַּלִּית רָחוֹק קְצָת מִן הָאוּר, שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ שָׁם הָאוּר לֹא יוּכַל לִשְׂרוֹף יוֹתֵר וּמֵאֵלָיו יִכְבֶּה. אֲבָל כַּאן שֶׁאֵין דָּפְנֵי כְלִי מַפְסִיקִים בֵּין נֵר לְמַיִם שֶׁבַּכְּלִי שֶׁתַּחְתָּיו, וְהַמַּיִם מְכַבִּים מַמָּשׁ אֶת הַנִּיצוֹצוֹת — אֵין זֶה נִקְרָא גְּרַם כִּבּוּי. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 514
סק״י שלא התירו אפילו גרם כיבוי אלא למנוע שלא ישרף יותר. ועיין שם בט״ז שתחיבת הנר למים הוה כיבוי ממש ובחול אינו אלא מונע שלא ישרף יותר. וזהו ג״כ דעת המג״א שהתיר שם בחול אפילו ביו״ט ואסר כאן במים אפילו מבעוד יום. ולהט״ז שם צריך לומר דסבירא ליה כמו שכתבו התוס׳ כאן בתחלה דחיישינן שמא יפלו הנצוצות בשעת נתינת המים, ולהכי שרי התם. אבל לפי מה שכתבו התוס׳ אחר כך לגירסת ר״ח והסכים לזה המגיד משנה, וכל שכן לתירוץ האחרון של התוס׳ שהסכים לו הר״ן, אין היתר כלל בזה. וכל שכן לפי מה שכתב רמ״א בסימן של״ד📖 Ссылка на источниксиман 334
כר״י דגרם כיבוי לא שרי אלא במקום פסידא, עיין שם. הילכך אין להתיר אלא לצורך גדול, אבל בלאו הכי פשיטא דאין לסמוך על הט״ז נגד ר״ח והתוס׳ והר״ן ומגיד משנה ורמ״א ומג״א. ובפרט שיש אוסרים אף בטלית שאחזה בו האור ליתן מים מן הצד כמו שכתב ב״י סימן של״ד:📖 Ссылка на источникБейт Йосеф, симан 334