Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל מַיִם אַחֲרוֹנִים יִפְרוֹס מַפָּה וִיקַדֵּשׁ, וְיַחֲזוֹר וְיֹאכַל מְעַט כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדַּת שַׁבָּת שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְאַחַר כָּךְ יַחֲזוֹר וְיִטּוֹל מַיִם אַחֲרוֹנִים וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְכָל שֶׁכֵּן אִם לֹא נָטַל יָדָיו עֲדַיִן שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר גָּמַר סְעֻדָּתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ: יג שותין מבעוד יום כו׳. לפי מ״ש הכסף משנה דהרמב״ם מפרש הסוגיא דשבת קובעת על ידי אמירה, ע״כ צ״ל דהכי קאמר, כשם שהשבת קובעת למעשר, שאם אמר פירות אלו לשבת חל עליהם שם שבת מיד ואסור לאכול מהם עראי מיד, כמו בשבת עצמה, כדתנן פ״ד דמעשרות משנה ב ובפ״ד דעדיות משנה י לפי פירוש הרמב״ם, כך היא קובעת לקידוש שאם אמר באו ונקדש קידוש של שבת חל עליו שבת מיד, ואסור לטעום כלום קודם קידוש כמו בשבת עצמה. ואם כן אפילו מבעוד יום נמי כמ״ש המג״א, דומיא דמעשר דמיירי ודאי אפילו מבעוד יום. ועוד דבין השמשות אי אפשר לו לייחד פירות טבלים לשבת, שהרי אי אפשר לעשרן בבין השמשות, ואף אם מייחדן אין בדבריו כלום, ולא חל עליהם שם שבת כיון שאינן ראויין כלל לשבת ודו״ק. ועיין ברמב״ם שסיים דבהבדלה א״צ לחזור ולברך כו׳, ולפי זה דמיירי באמירה קודם זמנה ע״כ ר״ל דכל שכן שמותר לשתות. וכן הוא בט״ז ומג״א סי׳ רצ״ט📖 Ссылка на источник
пункт 13
וְאִם עָבַר וְהִתְחִיל לְבָרֵךְ אַחַר שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ, אֲפִלּוּ הִתְחִיל לְבָרֵךְ מִשֶּׁחָשֵׁכָה — לֹא יַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, דְּכֵיוָן שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַסְּעֻדָּה שֶׁגָּמַר בְּחֹל מִבְּעוֹד יוֹם, הַאֵיךְ יַזְכִּיר בָּהּ שֶׁל שַׁבָּת. אֲבָל אִם מָשַׁךְ סְעֻדָּתוֹ עַד תּוֹךְ הַלַּיְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי — צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא קִדֵּשׁ, שֶׁכְּבָר חָלָה עָלָיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת מֵאֵלֶיהָ. (וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם פֵּרַס מַפָּה וְקִדֵּשׁ וְגָמַר סְעֻדָּתוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, אֲפִלּוּ אִם הֶחֱמִיר וּפֵרַס מַפָּה וְקִדֵּשׁ מִבְּעוֹד יוֹם קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ, וְגַם מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִבְּעוֹד יוֹם, דְּכֵיוָן שֶׁקִּדֵּשׁ — חָלָה עָלָיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת): ידпункт 14
שְׁנַיִם שֶׁהָיוּה שׁוֹתִין אַחַר גְּמַר הַסְּעֻדָּה מִבְּעוֹד יוֹם וְאָמְרוּ “בֹּא וּנְקַדֵּשׁ קִדּוּשׁ הַיּוֹם”, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן הַקִּדּוּשׁ — נֶאֱסַר עֲלֵיהֶם לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּ. וְאִם רוֹצִים לַחֲזוֹר וְלִשְׁתּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רַשָּׁאִים — צְרִיכִים הֵם לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ “בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן”, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ לְקַדֵּשׁ — הִסִּיחוּ דַעְתָּם מִשְּׁתִיָּה עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּ. אֲבָל אִם מְקַדְּשִׁים מִיָּד — אֵינָם צְרִיכִים לְבָרֵךְ עַל כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי בַּאֲמִירָה זוֹ לֹא הִסִּיחוּ דַעְתָּם מִכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ: טוпункт 15
אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לִטְעוֹם קֹדֶם קִדּוּשׁ, אִם שָׁכַח, אוֹ עָבַר, וְטָעַם, אֲפִלּוּ אָכַל סְעֻדָּה גְמוּרָה — צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ מִיָּד שֶׁנִּזְכַּר, וְאָסוּר לוֹ לִטְעוֹם כְּלוּם מִשֶּׁנִּזְכַּר עַד שֶׁיְּקַדֵּשׁ. וְלֹא יְבָרֵךְ “בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן” עַל כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ אִם בֵּרַךְ כְּבָר עַל יַיִן. וְכֵן אִם מְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ “הַמּוֹצִיא” אִם בֵּרַךְ כְּבָר. וְאַף אִם מְקַדֵּשׁ עַל הַכּוֹס — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ “הַמּוֹצִיא” עַל הַפַּת שֶׁאוֹכֵל אַחַר כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 299
לפי מ״ש שם דהרמב״ם מיירי דמסובים לאכילה ואפילו כשיגיע זמנה א״צ לפסוק, וכן כתב במגדול עוז ע״ש. ומדבריהם למדנו דגבי קידוש אף שמסובין לאכילה השבת קובעת קודם זמנה באמירה בעלמא, ופשוט הוא בסוגיא, לפי מ״ש הכסף משנה (וכן כתבתי בפנים לטעום כלום):