Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Почему не выносят два свитка Торы в субботу

Орах Хаим · симан 283 · лист 2 из 4
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְאֵין לַעֲנוֹת “אָמֵן” אַחַר “אֱמֶת וָצֶדֶק”, שֶׁאֵין שָׁם סִיּוּם הַבְּרָכָה. וּמִפְּנֵי שֶׁהַרְבֵּה טוֹעִים לַעֲנוֹת שָׁם “אָמֵן”, לָכֵן טוֹב לַמַּפְטִיר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שָׁם שׁוּם הֶפְסֵק כְּלָל, לְמַעַן יֵדְעוּ שֶׁאֵין שָׁם סִיּוּם בְּרָכָה:
גלֹא נִתְקְנָה הַהַפְטָרָה אֶלָּא בְּצִבּוּר אַחַר שֶׁקָּרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה, אֲבָל אִם לֹא קָרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה אֶלָּא בְּחֻמָּשׁ בְּלֹא בְרָכָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קמ״ג — לֹא יֹאמַר הַהַפְטָרָה עִם בִּרְכוֹתֶיהָ. אֲבָל בְּלֹא בִרְכוֹתֶיהָ יְכוֹלִים לְאָמְרָהּ. וְנָכוֹן הַדָּבָר שֶׁיֹּאמְרוּהָ, שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח לָהֶם תּוֹרַת הַהַפְטָרָה.
אֲבָל אִם קָרָא בְּסֵפֶר תּוֹרָה פָּסוּל, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קמ״ג — יֹאמְרוּ הַהַפְטָרָה עִם בִּרְכוֹתֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:
דאַף עַל פִּי שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה הֶחָסֵר אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת אֵין קוֹרִין בּוֹ, אֲבָל בְּהַפְטָרָה אֵין צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַנָּבִיא שֶׁמַּפְטִירִים בּוֹ סֵפֶר שָׁלֵם, אֶלָּא דַּי בְּפָרָשָׁה שֶׁמַּפְטִירִין בָּהּ (כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרָא בְּעַל פֶּה דְּבָרִים שֶׁבִּכְתָב).
וְאַף אִם גַּם פָּרָשָׁה זוֹ אֵינוֹ כְּתוּבָהא כְּמִשְׁפַּט כְּתִיבַת סִפְרֵי הַנְּבִיאִים בִּימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא, דְּהַיְנוּ עַל הַגְּוִיל אוֹ עַל הַקְּלָף שֶׁל עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וְעָשׂוּי בִּגְלִילָה כְּסֵפֶר תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן רע״א, אַף עַל פִּי כֵן (הָיוּ) יְכוֹלִים לְהַפְטִיר בָּהּ (אַף בִּימֵיהֶם), שֶׁהַהַפְטָרָה לֹא נִתְקְנָה כְּלָל שֶׁיִּקְרָאוּהָ בְּסֵפֶר כָּשֵׁר כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה לִקְרוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרָה כָּשֵׁר, אֶלָּא שֶׁאָסוּר לִקְרוֹתָהּ עַל פֶּה.
וְאַף שֶׁבִּימֵיהֶם הָיָה אָסוּר לִכְתּוֹב פָּרָשִׁיּוֹת פָּרָשִׁיּוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן כֹּל שֶׁאֵינָן סֵפֶר שָׁלֵם, בֵּין שֶׁהֵן מִן הַתּוֹרָה, בֵּין שֶׁהֵן מִנְּבִיאִים וּכְתוּבִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן רפ״ג, אַף עַל פִּי כֵן הִתִּירוּ לִכְתּוֹב הַפְטָרוֹת, מִשּׁוּם “עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ”, שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד כָּל צִבּוּר לִקְנוֹת לָהֶם נְבִיאִים שְׁלֵמִים וְיִתְבַּטְּלוּ מִקְּרִיאַת הַהַפְטָרָה לְגַמְרֵי.
וְאַף שֶׁעַכְשָׁו שֶׁנִּתְגַּלֵּית מְלֶאכֶת הַדְּפוּס וְהַסְּפָרִים בְּזוֹל, אַף עַל פִּי כֵן מֻתָּר לְהַדְפִּיס אוֹ לִכְתּוֹב הַהַפְטָרוֹת בִּלְבַדָּן, לְפִי שֶׁאַף אִם יַדְפִּיסוּ סֵפֶר נָבִיא שָׁלֵם עַל הַנְּיָר לֹא יִהְיֶה מֻתָּר לִקְרוֹת בּוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם “עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳”, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עַל עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְאֵינוֹ עָשׂוּי בִּגְלִילָה.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
כמשפט כו׳. המג״א עצמו חזר בו בסימן של״ד סקי״ח שמסיים שם דאין קורין אפילו בזמן הזה כשכתובין בסם וסיקרא, וזהו דלא כריא״ז שבשלטי גיבורים דסבירא ליה כתחלת דברי התוס׳, אבל במסקנא לא קאי הכי בתוס׳ אלא אף בשאר ספרים בעינן ספר ודיו לקרות בו עכ״פ בזמניהם, וכן כתב המג״א עצמו שם בתחלת דבריו לענין דיו, והוא הדין לענין ספר כמבואר בתוס׳. ועיין שם במג״א דלפי מה שכתב שם בתחלת דבריו לפי דעת המרדכי ורמב״ם וטור דמודה רב הונא כו׳, אם כן אין ראיה כלל מהרי״ף דסבירא ליה כריא״ז, דאף למסקנת התוספות אתי שפיר כמו להרמב״ם שכתב כהרי״ף, וכן הוא בספר התרומה ושאר פוסקים כמו שכתב הש״ך.
ואף דהאידנא אין נפקא מינה מזה לענין ספרים עצמם, מכל מקום נפקא מינה לענין הפטרות, דלפי מה שכתב המג״א כאן הוא עזר כנגדו, דכיון שהספרים בזול ליתסר להדפיס הפטרות בלבדם. ולפי מ״ש אתי שפיר. ולא דמי לסם וסיקרא דאסור אף האידנא, משום דיש בהם ריעותא וזלזול לתורה שנמחקין מהר שאינן מתקיימים כדאיתא בגמרא וכן כתב הרמב״ם פכ״ג, אבל לענין פרשיות פרשיות אין להקפיד, דאף כשהיא כולה כתובה בקונטרסים, דכיון שכבר פקע ממנה עיקר קדושתה להיות כתובה על הספר בגלילה אלא קדושתה היא משום עת לעשות שוב אין להקפיד על פרשיות פרשיות, שלא הקפידו על זה אלא בעיקר קדושתה. והוא הדין אף בימיהם היו יכולים לכתוב ההפטרה אף על הנייר, כדמשמע בט״ז כאן דכיון שכבר פקע עיקר קדושתה להיות ספר שלם אלא משום עת לעשות שוב אין להקפיד על הקלף, שגם הנייר הוא מתקיים כדתנן פ״ב דגיטין עיין תוס׳ מדלא בעי ריש גלותא על הנייר. ואיך שיהיה, עכ״פ בזמן הזה ההיתר ברור אפילו לכתוב מהאי טעמא, וכן משמע באליה זוטא בשם התוס׳ יו״ט.
וכל זה לענין אם ניתן לכתוב ולהדפיס. אבל מחמת קריאת ההפטרה בלבדה, אין צריך לעת לעשות, אלא שאין מקפידין בה כלל על ספר, כמו שכתב הרשב״א. וכן משמע בגמרא דרבה ורב יוסף איצטריכו לטעמא דלא ניתן לכתוב ולא סגי להו בטעמא דמיחסר במילתיה כדלעיל בספר תורה, ועל כרחך אינהו בצבור מיירי מדנקטו שבת, אלא ודאי שאין מקפידין בהפטרה על ספר כמו שכתב הרשב״א. ובלאו הכי נמי דוחק לומר דמשום עת לעשות יברכו עליה, דהא ברכות אינן מעכבות ומה גם אותן שלא הוזכרו בתלמוד: