Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יא ולענין הלכה כו׳. כן הוא ג״כ דעת הש״ע ריש סי׳ קפ״ב,📖 Ссылка на источник
пункт 11
יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁצָּרִיךְ לְקַדֵּשׁ וּלְהַבְדִּיל עַל כּוֹס אֶחָד וְאֵין לוֹ יַיִן — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר יַקְנְהַ״ז עַל הַפַּת, שֶׁאַף שֶׁאֵין מַבְדִּילִין עַל הַפַּת, מִכָּל מָקוֹם הַבְדָּלָה זוֹ טְפֵלָה לְקִדּוּשׁ, וְכֵיוָן שֶׁמְּקַדְּשִׁים עַל הַפַּת יְכוֹלִים גַּם כֵּן לוֹמַר עָלֶיהָ הַהַבְדָּלָה אַגַּב הַקִּדּוּשׁ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיּוֹתֵר טוֹב לוֹמַר הַקִּדּוּשׁ וְהַהַבְדָּלָה עַל כּוֹס שֶׁל שֵׁכָר אוֹ שְׁאָר מַשְׁקֶה שֶׁהֵם חֲמַר מְדִינָה. וְהַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה: יבпункт 12
מִי שֶׁאֵין לוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְחֹל לֹא יַיִן וְלֹא שְׁאָר מַשְׁקִים חֲמַר מְדִינָה וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִמְצוֹא בַּלַּיְלָה עַד לְמָחָר בַּיּוֹם — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל מִיָּד מִן הַדִּין אִם הִזְכִּיר הַבְדָּלָה בִּתְפִלָּה, אֶלָּא שֶׁמִּדַּת חֲסִידוּת הוּא שֶׁלֹּא לִטְעוֹם מְאוּמָה עַד שֶׁיַּבְדִּיל לְמָחָר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּן הַדִּין אָסוּר לוֹ לִטְעוֹם מְאוּמָה אִם מְצַפֶּה שֶׁלְּמָחָר בַּיּוֹם יִהְיֶה לוֹ כּוֹס לְהַבְדִּיל עָלָיו, אֲבָל אִם אֵינוֹ מְצַפֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְמָחָר בַּיּוֹם — אֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לְהִתְעַנּוֹת עַד הַהַבְדָּלָה, לְפִיכָךְ מֻתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל אַף בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד. א וּלְעִנְיַן הֲלָכָה יֵשׁ לְהַחֲמִיר כַּסְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא אָדָם חַלָּשׁ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהִתְעַנּוֹת עַד שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ כּוֹס לְמָחָר — אֲזַי יָכוֹל לִסְמוֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים: יגпункт 13
וְאִם אֵין לוֹ אֶלָּא כּוֹס אֶחָד וְהוּא רוֹצֶה לִסְעוֹד, וְאִם יַבְדִּיל עַל כּוֹס זֶה וְיִשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ רֹב רְבִיעִית לֹא יִהְיֶה לוֹ כּוֹס לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּגוֹן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹסִיף מַיִם בַּיַּיִן הַנִּשְׁאָר לְהַשְׁלִימוֹ לִרְבִיעִית שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל מֵחֲמַת הַמַּיִם, שֶׁכְּבָר הוּא מָזוּג כָּרָאוּי בְּמַיִם מִתְּחִלָּה — הֲרֵי זֶה סוֹעֵד קֹדֶם הַבְדָּלָה וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל כּוֹס זֶה, וְאַחַר גְּמַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ עָלָיו “בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן” וּבִרְכַּת הַבְּשָׂמִים וְהַנֵּר וְהַהַבְדָּלָה, וְאַחַר כָּךְ שׁוֹתֵהוּ, שֶׁמּוּטָב שֶׁיִּדָּחֶה אִסּוּר הָאֲכִילָה קֹדֶם הַבְדָּלָה מִשֶּׁיְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כוֹס אַחַר הַבְדָּלָה. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 182
ע״ש בטור וב״י שזה נלמד מהבדלה. ומ״ש המג״א שם צע״ג, דבהדיא מבואר ברא״ש, וכן הוא ברשב״א פרק אלו דברים בשם הראב״ד, דדוקא כשאינו מצפה כו׳ אז מותר לו לאכול בשביל שיברך ברכת המזון על הכוס, וכ״כ בטור וש״ע כאן, משמע דכשמצפה לכוס למחר תדחה הסעודה למחר. והכריחם לזה משום דאי אפשר לומר כלל שכוס ברכת המזון ידחה איסור אכילה קודם הבדלה, שאיסור זה הוא חמור כ״כ שצריך לדחות זמן סעודה אחת, מחמת איסור שאינו צריך לדחות בשבילו כוס ברכת המזון, אלא ודאי דגם בשביל כוס ברכת המזון צריך לדחות הסעודה במכל שכן. ומ״ש המג״א דלקדש אריפתא כו׳, י״ל כמ״ש הר״ן פ״ב דשבת דאי לא משום שלום ביתו עדיף הוה דחינן נר שבת משום דמצוה מן המובחר לקדושי אחמרא אע״ג דאפשר בריפתא, וכ״כ המג״א בסי׳ רע״א ס״ק כ״ה📖 Ссылка на источниксиман 271, п. 25
בשם התוס׳ ואגודה. ואף לפי דעת הטור וש״ע שם, י״ל דבהבדלה בלא כוס מדחינן לגמרי הילכך היא עדיפא מקידוש דלא מידחי לגמרי, אבל ברכת המזון לא מידחי לגמרי אלא שחיסר מצות הכוס הילכך קידוש עדיף, שעיקר תקנתו שמדברי סופרים לזכרהו על היין לבד מתפלה. ולא למד הטור לדחות הסעודה בשביל כוס ברכת המזון משום דברכת המזון חמורה כהבדלה לענין כוס, דזה אינו כמו שנתבאר, אלא לענין לדחות הסעודה מוכרח הוא בהדיא בברייתא, דאם אין לו אלא כוס אחד דשרינן ליה למיכל קודם הבדלה בשביל כוס ברכת המזון, דאלמא דכוס ברכת המזון עדיף מאיסור טעימה קודם הבדלה שמחמתו דוחין הסעודה, וכ״ש מחמת כוס ברכת המזון. דאף דלענין עיקר מצות הכוס הבדלה חמירא מברכת המזון כמו שנתבאר, היינו משום דבלא כוס אי אפשר להבדיל כלל ומדחיא מצות הבדלה זו לגמרי משא״כ בברכת המזון, אבל לענין לדחות הסעודה אדרבא הוא להיפך, דבהבדלה אם יאכל ואח״כ יבדיל לא חיסר כלום ממצות הבדלה, משא״כ בברכת המזון אם יאכל ויברך בלא כוס חיסר מצות הכוס לגמרי, ולהכי מכ״ש שצריך לדחות הסעודה. ואין מקום למ״ש המג״א אלא לפי דעת הר״ר יונה דאמימר מחמיר על עצמו היה וברייתא דאם אין לו כו׳ מיירי אף במצפה, שבדברי הר״ר יונה לא הוזכר כלל שאינו מצפה, ואפילו הכי לא דחינן סעודתיה כמ״ש המג״א. הילכך במקום הצורך אפשר להקל כהר״ר יונה, כיון שכן דעת המג״א אף שלא נתכוין לכך. ומה שכתב המג״א דא״ל משום כבוד שבת כו׳ כמ״ש הרי״ף כו׳. אין ראיה כלל מהרי״ף, דס״ל כפירוש הירושלמי שהביא שם דמיירי ביושב ואוכל מבעוד יום, אבל בלא״ה לא שרינן למיכל קודם הבדלה בשביל כוס ברכת המזון אף אם אינו מצפה לו למחר, וא״כ י״ל דאיסור טעימה קודם הבדלה חמיר מכוס ברכת המזון, ולהכי דחינן סעודת יו״ט בשביל איסור זה, ולא בשביל כוס ברכת המזון. אבל לפי דעת הרא״ש וסיעתו דכוס ברכת המזון עדיף וחמיר מאיסור זה, באמת דגם בהבדלה לא הוה דחינן סעודת יו״ט במכל שכן. אלא דלא משכחת לה לדידן דקי״ל כמ״ד שאומרים יקנה״ז על הפת, ואף הרא״ש הכי ס״ל מדינא אלא דיותר טוב כו׳, והיינו כשיש לו שכר. והרי״ף לשיטתיה אזיל דס״ל שאין אומרים יקנה״ז על הפת. ומהלין טעמי לא העתקתי כאן מ״ש המג״א בסק״ח, וכוונת המג״א בזה צ״ע.