Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

О чём разрешено говорить в субботу

Орах Хаим · симан 306 · лист 9 из 12
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל מַה שֶּׁנּוֹהֲגִים קְצָת כְּשֶׁהֶחָתָן דּוֹרֵשׁ בְּשַׁבָּת שֶׁהֵם מְחַיְּבִים עַצְמָם לִתֵּן כָּךְ וְכָךְ (מָעוֹת) אַחַר הַשַּׁבָּת — לֹא יָפֶה הֵם עוֹשִׂים, שֶׁלֹּא הִתִּירוּ לְחַיֵּב עַצְמוֹ אֶלָּא לִצְדָקָה וְכַיּוֹצֵא בָהּ מִשְּׁאָר מִצְוֹת, אֲבָל לִדְבַר הָרְשׁוּת — אָסוּר מִשּׁוּם “וְדַבֵּר דָּבָר”.
וְכֵן הַנּוֹהֲגִים לִתֵּן כֵּלִים בְּמַתָּנָה לְחָתָן הַדּוֹרֵשׁ — לֹא יָפֶה הֵם עוֹשִׂים, שֶׁאָסוּר לִתֵּן שׁוּם דָּבָר בְּמַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, אֶלָּא מִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁלְּצֹרֶךְ הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ״ג וְתקי״ז, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ לְהַקְדִּישׁ לְגָבוֹהַּ אָסְרוּ, וְהֶקְדֵּשׁ דּוֹמֶה לְמַתָּנָה שֶׁיּוֹצְאָה גַּם כֵּן לְגַמְרֵי מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת חֲבֵרוֹ.
וַאֲפִלּוּ נָתַן לוֹ חֶדֶר וְרוֹצֶה לִקְנוֹתוֹ עַל יְדֵי סְגִירַת הַדֶּלֶת, שֶׁהִיא נִקְרֵאת חֲזָקָה לְעִנְיָן שֶׁלֹּא יוּכַל לַחֲזוֹר בּוֹ הַנּוֹתֵן — אָסוּר לְסָגְרָהּ בְּשַׁבָּת, שֶׁאֵין קוֹנִין קִנְיָן בְּשַׁבָּת בְּשׁוּם דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הַהַקְנָאָה, מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמֶה לְמִקָּח וּמִמְכָּר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּקִנְיַן סוּדָר שֶׁסְּתָמוֹ עוֹמֵד לִכְתִיבָה, וְשֶׁמָּא יִכְתּוֹב בְּשַׁבָּת
(וְעַיֵּן סִמָּן של״ט תַּשְׁלוּם הֲלָכוֹת אֵלּוּ):
טזמַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לְהַכְרִיז מִצְוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִי שֶׁיִּתֵּן יוֹתֵר הוּא יִזְכֶּה בָּהֶן — הָיָה רָאוּי לֶאֱסוֹר מִשּׁוּם מִקָּח וּמִמְכָּר, שֶׁהוּא שְׁבוּת גָּמוּר וְלֹא הֻתַּר לִדְבַר מִצְוָה. אֶלָּא שֶׁאֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב הַמִּנְהָג בְּדֹחַק וְלוֹמַר שֶׁאֵין שַׁיָּךְ מִקָּח וּמִמְכָּר בִּדְבַר מִצְוָה, כִּי אִם בְּחֵפֶץ הַנִּקְנֶה. אֲבָל אָסוּר לִקְנוֹת מְקוֹמוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ בָּתִּים שֶׁל צְדָקָה.
וְהַנָּכוֹן כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין מִקְצָת אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוֹצִיא בְּפִיו לִתֵּן — נוֹתֵן לִצְדָקָה אֲפִלּוּ קָנָה חֲבֵרוֹ הַמִּצְוָה, שֶׁאָז אֵינוֹ דוֹמֶה כְּלָל לְמִקָּח וּמִמְכָּר אֶלָּא לִפְסִיקַת צְדָקָה. וּבְדֶרֶךְ זֶה מֻתָּר אֲפִלּוּ לִקְנוֹת מְקוֹמוֹת וּבָתִּים מֵהַצְּדָקָה. וְכָל יְרֵא שָׁמַיִם יִזָּהֵר בְּזֶה:
יזמַה שֶּׁנּוֹהֲגִים לִמְכּוֹר הָאֶתְרוֹגִים אַחַר גְּמַר מִצְוָתָן — דִּינָם כִּמְקוֹמוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת (שֶׁאֵין הֶתֵּר אֶלָּא בְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר). אֲבָל בִּזְמַן מִצְוָתָן שֶׁאֵין קוֹנִים אוֹתָם אֶלָּא לָצֵאת בָּהֶם יְדֵי חוֹבָתָן וּלְהַחֲזִירָם — הֲרֵי דִינָם כְּהַכְרָזַת הַמִּצְוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לְהָקֵל, שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה גּוּף הָאֶתְרוֹג אֶלָּא מִצְוָתוֹ בִּלְבָד. וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁצָּרִיךְ לִקְנוֹת גּוּפוֹ שֶׁל אֶתְרוֹג, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁקּוֹנֶה אוֹתוֹ עַל מְנָת לְהַחֲזִירוֹ — נִמְצָא שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה אוֹתוֹ אֶלָּא מִצְוָתוֹ בִּלְבָד.