Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Речь в субботу

Орах Хаим · симан 307 · лист 4 из 14
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
(אֲבָל בְּד׳ וְה׳ מֻתָּר לִתֵּן לוֹ מָעוֹת, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ״ב).
וְאִם מָצוּי קְצָת לִקְנוֹת גַּם בִּשְׁאָר יָמִים — מֻתָּר לִתֵּן לוֹ מָעוֹת אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ קְנֵה בְּשַׁבָּת, וְגַם לֹא יֹאמַר לוֹ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד וְיִצְטָרֵךְ הַנָּכְרִי לִקְנוֹתוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר לוֹ בְּפֵרוּשׁ לִקְנוֹת בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ״ב. וְכֵן הַדִּין לְעִנְיַן כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ בְּנוֹתֵן כֵּלִים לְנָכְרִי לִמְכּוֹר.
וְטוֹב שֶׁלֹּא לָדוּר כְּלָל בְּעִיר שֶׁיּוֹם הַשּׁוּק הוּא בְּשַׁבָּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֶחֱטָא. וְאִם הַשּׁוּק אֵינוֹ בִּשְׁכוּנַת הַיְּהוּדִים — אֵין לָחוּשׁ:
ימֻתָּר לוֹמַר לְנָכְרִי בְּעֶרֶב שַׁבָּת “הֵילָךְ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וּקְנֵה בָּהֶם לְעַצְמְךָ חֵפֶץ פְּלוֹנִי לְמָחָר בְּיוֹם הַשּׁוּק, וַאֲנִי אֶחֱזוֹר וְאֶקָּחֶנּוּ מִמְּךָ אַחַר הַשַּׁבָּת בְּפֵרְעוֹן חוֹב מָעוֹת אֵלּוּ וְאֶתֵּן לְךָ רֶוַח”:
יאמִי שֶׁשָּׂכַר לוֹ נָכְרִי בְּקַבְּלָנוּת לְהוֹלִיךְ סְחוֹרָתוֹ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וּבָא הַנָּכְרִי וְלָקַח הַסְּחוֹרָה מִבֵּית יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כַּאן אִסּוּר אֶלָּא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רמ״ו — רָאוּי לְקָנְסוֹ בְּמָמוֹן לְפִי עָשְׁרוֹ, אוֹ בְּמַלְקוּת כְּפִי רְאוֹת עֵינֵי בֵּית דִּין אִם אֵין לוֹ מָמוֹן.
וְאִם טָעָה שֶׁסָּבַר שֶׁמֻּתָּר — אֵין קוֹנְסִין אוֹתוֹ, וְנֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁעָשָׂה בְּשׁוֹגֵג.
וְאִם לָקַח הַסְּחוֹרָה מִבֵּיתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם אַף עַל פִּי שֶׁמַּפְלִיג מִן הָעִיר בְּשַׁבָּת — מֻתָּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:
יבדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְלָאכָה וְאֵינוֹ אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת — מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מִקְצָת חֹלִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כּוֹלֵל אֶת כָּל הַגּוּף וְלֹא סַכָּנַת אֵבֶר. אוֹ לְצֹרֶךְ מִצְוָה — אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל לְנָכְרִי לַעֲלוֹת בָּאִילָן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּדֵי לְהָבִיא מִשָּׁם שׁוֹפָר לִתְקוֹעַ בּוֹ. אוֹ לוֹמַר לוֹ שֶׁיָּבִיא לוֹ חַמִּין בְּשַׁבָּת מֵחָצֵר לְחָצֵר שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם עֵרוּב (אוֹ דֶּרֶךְ כַּרְמְלִית, עַיֵּן בְּמַה שֶּׁיִּתְבָּאֵר סִמָּן שכ״ה), כְּדֵי לְהַרְחִיץ בָּהֶם הַמִּצְטַעֵר.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא הַדִּין בִּמְקוֹם הֶפְסֵד לֹא גָזְרוּ עַל שְׁבוּת, כְּגוֹן לְטַלְטֵל עַל יְדֵי נָכְרִי סְחוֹרָה מֻקְצָה הַנִּפְסֶדֶת עַל יְדֵי גְשָׁמִים (וַאֲפִלּוּ לַהֲבִיאָהּ לַבַּיִת דֶּרֶךְ כַּרְמְלִית אִם אִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר). וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם הֶפְסֵד גָּדוֹל (וְהוּא הַדִּין לְצֹרֶךְ גָּדוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ שָׁם הֶפְסֵד).