Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Отжимание в субботу

Орах Хаим · симан 320 · лист 4 из 10
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וַאֲפִלּוּ לֹא נִתְרַסְּקוּ מִבְּעוֹד יוֹם, אִם יֵשׁ יַיִן בְּגִיגִית שֶׁהָעֲנָבִים בְּתוֹכָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהָעֲנָבִים מִתְבַּקְּעִים בְּשַׁבָּת בַּגִּיגִית וְיוֹצֵא מֵהֶן עוֹד יַיִן — מֻתָּר לִשְׁתּוֹת מִגִּיגִית זוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁכָּל מְעַט יַיִן הַיּוֹצֵא מֵהָעֲנָבִים בְּשַׁבָּת מִתְבַּטֵּל בְּשִׁשִּׁים בְּיַיִן שֶׁהָיָה כְּבָר בַּגִּיגִית. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא “דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין”, שֶׁלְּאַחַר הַשַּׁבָּת יִהְיֶה מֻתָּר בְּלֹא בִטּוּל, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁיַּיִן זֶה הַיּוֹצֵא בְּשַׁבָּת לֹא הָיָה נִכָּר מֵעוֹלָם קֹדֶם שֶׁנִּתְעָרֵב וְלֹא הָיָה עָלָיו שֵׁם יַיִן מֵעוֹלָם (וְעַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן קכ״ג אֵימָתַי חָל עָלָיו שֵׁם יַיִן) — לֹא חָל עָלָיו שֵׁם “דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין” עַד לְאַחַר שֶׁכְּבָר נִתְבַּטֵּל. וְלֹא אָמְרוּ שֶׁ“דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין” אֵינוֹ בָטֵל, אֶלָּא כְּשֶׁהָאִסּוּר בְּעֵין מִתְּחִלָּה, וְחָל עָלָיו שֵׁם “דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין”, וְאַחַר כָּךְ נִתְעָרֵב.
וַאֲפִלּוּ אִם נָתְנוּ עֲנָבִים שְׁלֵמִים בְּגִיגִית זוֹ בְּשַׁבָּת וְנִתְבַּקְּעוּ בְּיַיִן בּוֹ בַיּוֹם — מֻתָּר לִשְׁתּוֹת יַיִן מֵהַגִּיגִית מִטַּעַם זֶה.
אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לִתֵּן עֲנָבִים שְׁלֵמִים בְּיַיִן בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּקְּעוּ וְיָזוּב יֵינָם, מִשּׁוּם אִסּוּר סְחִיטָה. וְאַף שֶׁאֵינוֹ סוֹחֵט בְּיָדָיו מַמָּשׁ — מִכָּל מָקוֹם אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:
החַרְצַנִּים וְזָגִים שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶם מַיִם לַעֲשׂוֹת תְּמָד — מֻתָּר לִמְשׁוֹךְ מֵהֶם בְּשַׁבָּת וְלִשְׁתּוֹת. וַאֲפִלּוּ לֹא נָתַן מַיִם וְהַיַּיִן מִתְמַצֶּה וְזָב מֵאֵלָיו — מֻתָּר לִשְׁתּוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִתְרַסֵּק מִבְּעוֹד יוֹם:
ומֻתָּר לִסְחוֹט אֶשְׁכּוֹל שֶׁל עֲנָבִים לְתוֹךְ הַקְּדֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תַּבְשִׁיל כְּדֵי לְתַקֵּן (עַיֵּן סִימָן תק״ה) הָאֹכֶל, שֶׁכָּל מַשְׁקֶה הַבָּא לָאֹכֶל כְּאֹכֶל הוּא חָשׁוּב, וְאֵין עָלָיו שֵׁם מַשְׁקֶה כְּלָל, וַהֲרֵי זֶה כְּמַפְרִיד אֹכֶל מֵאֹכֶל.
אֲבָל אִם אֵין בָּהּ אֹכֶל — אָסוּר לִסְחוֹט לְתוֹכָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁעָתִיד לְעָרֵב בָּהּ אֹכֶל, וּבִשְׁבִיל כָּךְ הוּא סוֹחֵט לְתוֹכָהּ יַיִן זֶה כָּדֵי לְתַקֵּן וּלְמַתֵּק אֶת הָאֹכֶל שֶׁיִּתֵּן בָּהּ אַחַר כָּךְ שֶׁיֹּאכְלֶנּוּ עִם יַיִן זֶה, וַהֲרֵי זֶה מַשְׁקֶה הַבָּא לָאֹכֶל וּכְאֹכֶל הוּא חָשׁוּב, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת סְחִיטַת הַיַּיִן אֵין בָּהּ אֹכֶל עֲדַיִן, וְאֵין הַדָּבָר נִכָּר כְּלָל שֶׁהוּא בָּא לְתַקֵּן אֹכֶל — אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: