Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Срывание, помол, обработка и замес в субботу

Орах Хаим · симан 321 · лист 3 из 7
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל מֻתָּר לְהַטְבִּיל אֲפִלּוּ כַּמָּה חֲתִיכוֹת כָּל אַחַת וְאַחַת לְבַדָּהּ, וּלְהַנִּיחָהּ לְפָנָיו כְּדֵי לְאָכְלָם לְאַלְתַּר זוֹ אַחַר זוֹ בְּלִי שִׁהוּי כָּל כָּךְ, וְאַף אִם הֵן מִשְׁתַּהִין שָׁעָה מֻעֶטֶת וּמַזִּיעִין קְצָת — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַשְׁהֶה אוֹתָם זְמַן אָרֹךְ, אֲפִלּוּ בְּאוֹתָהּ סְעֻדָּה עַצְמָהּ, כְּגוֹן מִתְּחִלַּת הַסְּעֻדָּה עַד סוֹפָהּ, כְּדֵי שֶׁיַּזִּיעוּ הַרְבֵּה, שֶׁזֶּהוּ דוֹמֶה לְעִבּוּד, וְאָסוּר אֲפִלּוּ בַּחֲתִיכָה אַחַת לְבַדָּהּ.
וְיֵשׁ אוֹסְרִים לְהַשְׁהוֹת כְּלָל בְּמֶלַח אֲפִלּוּ שָׁעָה מֻעֶטֶת, אֲפִלּוּ חֲתִיכָה אַחַת לְבַדָּהּ. וְלָכֵן אָסוּר לִטְבּוֹל שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת אַחַת לְבַדָּהּ וּלְהַנִּיחָן לְפָנָיו לְאָכְלָן מִיָּד זוֹ אַחַר זוֹ, כִּי עַד שֶׁיֹּאכַל הָרִאשׁוֹנָה תִּשְׁהֶה הַשְּׁנִיָּה בְּמִלְחָהּ, וְאֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא לִטְבּוֹל חֲתִיכָה וּלְאָכְלָהּ תֵּכֶף וּמִיָּד. וְכֵן נוֹהֲגִין. וְכֵן הַדִּין בְּכָל דָּבָר שֶׁהַמֶּלַח מוֹעִיל לוֹ.
וּלְפִי סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה אֵין הַטַּעַם בְּמַה שֶּׁאָסְרוּ לִמְלוֹחַ כַּמָּה חֲתִיכוֹת בְּיַחַד מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּכוֹבֵשׁ כְּבָשִׁים, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁעַד שֶׁיֹּאכַל הָרִאשׁוֹנָה תִּשְׁהֶה הַשְּׁנִיָּה בְּמִלְחָהּ, וְכֵיוָן שֶׁהַמֶּלַח מוֹעִיל לָהּ — הֲרֵי זֶה דוֹמֶה לְעִבּוּד.
לְפִיכָךְ, מַה שֶּׁנָּהֲגוּ לַחְתּוֹךְ צְנוֹן דַּק דַּק וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ בִּקְעָרָה וּמוֹלְחִין אוֹתוֹ וְשׁוֹפְכִין עָלָיו חֹמֶץ — אֵין אִסּוּר בַּדָּבָר, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּהוּ דוֹמֶה לְמוֹלֵחַ הַרְבֵּה חֲתִיכוֹת בְּיַחַד שֶׁאָסוּר אֲפִלּוּ כְּדֵי לֶאֱכוֹל לְאַלְתַּר, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵין מַשְׁהִין אוֹתָן כְּלָל בְּמֶלַח לְבַדּוֹ אֶלָּא שׁוֹפְכִים עֲלֵיהֶם מִיָּד חֹמֶץ וּמִינִים אֲחֵרִים — אֵינוֹ דוֹמֶה לְעִבּוּד. וְכָל שֶׁכֵּן אִם שׁוֹפְכִים שָׁם שֶׁמֶן, שֶׁהַשֶּׁמֶן מַתִּישׁ אֶת כֹּחַ הַמֶּלַח. וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לִזָּהֵר לִשְׁפּוֹךְ אֶת הַשֶּׁמֶן אוֹ אֶת הַחֹמֶץ תֵּכֶף וּמִיָּד אַחַר הַמְּלִיחָה.
אֲבָל מַה שֶׁנּוֹהֲגִין קְצָת שֶׁעוֹשִׂין יָרָק (שֶׁקּוֹרִין שלאטי״ן) שֶׁמּוֹלְחִין הַיָּרָק תְּחִלָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמַשְׁהִין אוֹתוֹ כָּךְ, וּמְסַנְּנִים הַמַּיִם שֶׁיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וְאַחַר כָּךְ מְעָרְבִים אוֹתוֹ עִם שֶׁמֶן וְחֹמֶץ — זֶהוּ אִסּוּר גָּמוּר, וְדוֹמֶה יוֹתֵר לְעִבּוּד, כֵּיוָן שֶׁהוּא מַמְתִּין עַד שֶׁיְּקַבֵּל הֵיטֵב הַמֶּלַח:
הכָּל דָּבָר שֶׁאֵין הַמֶּלַח מוֹעִיל לוֹ לְשַׁנּוֹת טִבְעוֹ אֶלָּא שֶׁהוּא נוֹתֵן בּוֹ טַעַם בִּלְבַד, כְּגוֹן בֵּיצָה וּבָשָׂר — מֻתָּר לְמָלְחָן, וּמִכָּל מָקוֹם אָסוּר לִמְלוֹחַ כְּדֵי לְהַנִּיחַ לִסְעֻדָּה אַחֶרֶת.