Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כאוהיינו דוקא כשנשלמו שם כל תנאי רשות הרבים אבל כשחסר אחד מתנאיה בענין דבלא״ה לא הוי שם רשות הרבים מהני מחיצה זו לעשות שם רשות היחיד מן התורה אע״ג דבקעי שם רבים כמבואר מדברי רא״ם שבמג״א כאן ס״ק י״ד📖 Ссылка на источник
пункт 21
וְכֵן הָאִסְטְוָנִית, דְּהַיְנוּ מָקוֹם פָּנוּי שֶׁלִּפְנֵי הַחֲנוּיוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים שָׁם הַסּוֹחֲרִים עַל אִצְטְבָאוֹת, וּמָקוֹם זֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְהִלּוּךְ רַבִּים, וְכַרְמְלִית הוּא. וְכֵן הָעַמּוּדִים שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁבָּהֶם תּוֹלִים הַתַּגָּרִים פְּרַקְמַטְיָא, וְגַם אִצְטְבָאוֹת סְדוּרוֹת לִפְנֵיהֶם לֵישֵׁב שָׁם הַתַּגָּרִים, הֲרֵי אִצְטְבָאוֹת אֵלּוּ הֵן כַּרְמְלִית אִם הֵן רְחָבוֹת ד׳ עַל ד׳ וּגְבוֹהוֹת מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל בְּתֵל וְעַמּוּד שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל מָקוֹם פָּנוּי שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים הוּא רְשׁוּת הָרַבִּים, כֵּיוָן שֶׁרַבִּים בּוֹקְעִים שָׁם. וְאַף עַל פִּי שֶׁבֵּין עַמּוּד לְעַמּוּד אֵין שָׁם רֹחַב ט״ז אַמָּה כְּשִׁעוּר רֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים, וַאֲפִלּוּ אֵין שָׁם אֲפִלּוּ י״ג אַמָּה וּשְׁלִישׁ כְּשִׁעוּר מָבוּי הַמְּפֻלָּשׁ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים, אַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁרַבִּים בּוֹקְעִים בָּהֶם — הֵם טְפֵלִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים הָרְחָבָה ט״ז אַמָּה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמָבוֹי, שֶׁהוּא מָקוֹם חָשׁוּב בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵינוֹ טָפֵל וּבָטֵל לִרְשׁוּת הָרַבִּים: כבпункт 22
בַּיִת נָמוּךְ, שֶׁאֵין תּוֹכוֹ י׳ טְפָחִים בְּגֹבַהּ וְקֵרוּיוֹ מַשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה, אִם יֵשׁ בּוֹ ד׳ עַל ד׳ — הֲרֵי עַל גַּבָּיו רְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּמוֹ עַל גַּבֵּי עַמּוּד הַגָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב ד׳, מִשּׁוּם “גּוּד אַסֵּק”. אֲבָל תּוֹכוֹ הוּא כַּרְמְלִית, כֵּיוָן שֶׁאֵין שָׁם מְחִצּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. וְאִם חוֹקֵק בָּהֶם ד׳ עַל ד׳, אֲפִלּוּ בָּאֶמְצַע, רָחוֹק מִן הַכְּתָלִים ג׳ טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר — נַעֲשָׂה כֻּלּוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד, לְפִי שֶׁבִּמְקוֹם הַחֲקָק עַצְמוֹ, שֶׁשָּׁם הוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה, שָׁם הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה; וְהַשְּׁאָר נַעֲשָׂה כְּחוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁהֵם כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׂפַת הַחֲקָק מִצְטָרֵף עִם הַכְּתָלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ לְהַשְׁלִימָם לַעֲשָׂרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהֶם ג׳ טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם עַל יְדֵי צַד הַחִיצוֹן שֶׁל הַכְּתָלִים, שֶׁשָּׁם הֵם גְּבוֹהִים י׳, נַעֲשָׂה חֲקָק זֶה רְשׁוּת הַיָּחִיד, הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ חָלָל גָּבוֹהַּ י׳ טְפָחִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכְּתָלִים רְחוֹקִים מֵחֲלָלוֹ ג׳ טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, לְפִי שֶׁלְּעִנְיַן שַׁבָּת אֵין צָרִיךְ רַק שֶׁתְּהֵא הָרְשׁוּת מִשְׁתַּמֶּרֶת עַל יְדֵי הַמְּחִצּוֹת, וַאֲפִלּוּ הֵן רְחוֹקוֹת מִמֶּנָּה הַרְבֵּה נִקְרֵאת רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְהַשְּׁאָר נַעֲשָׂה כְּחוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁהֵם כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. אֲבָל כְּשֶׁלֹּא חָקַק בּוֹ, אֵין תּוֹכוֹ נַעֲשֶׂה רְשׁוּת הַיָּחִיד עַל יְדֵי צַד הַחִיצוֹן שֶׁל הַכְּתָלִים, הוֹאִיל וְאֵין בְּתוֹכוֹ חָלָל גָּבוֹהַּ י׳ טְפָחִים. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
п. 14
דאי לאו שהים אינו נוח תשמיש הליכתו מיקרי רבים בוקעים בו ואפילו הכי אי הוה מתלקט עשרה מתוך ד׳ אמות הוי רשות היחיד הואיל וחסר ניחא תשמישתיה וא״כ י״ל נמי דהוא הדין אם חסר אחד משאר תנאי רשות הרבים ועוד שמבוי שיש לו ג׳ מחיצות מיקרי ג״כ לא ניחא תשמישתיה דהיינו קרן זוית לפירוש הרמב״ם וטור ש״ע עיין בגמרא ועוד דכל שאין שם פילוש לא מיקרי בקיעת רבים דבקיעת רבים היינו כעין קפנדריא כדפרש״י בסוף פ״ק דסוכה עיין במ״ש בסי׳ שמ״ו📖 Ссылка на источниксиман 346
והכי משמע בפ״ק דעירובין גבי חצר שהרבים כו׳ וכיון שלהלאה מהתל אין שם בקיעת רבים המבטלת מחיצה דאורייתא עכ״פ א״כ י״ל דמחיצה זו מועלת ברביעית של המבוי אע״ג דבקעי בה רבים כיון שבמקומה היא מחיצה גמורה. ולפי זה ה״ה למחיצת הרקק הגבוהות י׳ טפחים ואף אי הוה בקעי בהו ס׳ רבוא לא הוי רשות הרבים. אפילו הכי שאני הכא שלהלאה יש ג׳ מחיצות גמורות משא״כ ברקק ואמת המים שעוברים בין מחיצות אלו והן אינן מועילות מדאורייתא להמקום שביניהן אילו היו רבים בוקעים שם והוה ניחא תשמישתיה. ועוד דהא קשה לכאורה על המג״א שם שלא די שדבריו הם נגד הגמ׳ אלא שסותרים זה את זה שכאן העתיק דברי רא״ם שמבואר להדיא מדבריו במסקנא דמה שהספינות עוברים בים מיקרי בקעי ביה רבים אלא דלא הוי רשות הרבים משום דלא ניחא תשמישתיה וא״כ הוא הדין לנמל ותל המתלקט דלא ניחא תשמישתיה (כמבואר בגמרא דעירובין שם) אף אם ששים ריבוא בוקעים בו לא מבטלי מחיצתא. וע״כ צ״ל דעת המג״א שכיון שעכ״פ מדרבנן אתו רבים ומבטלי מחיצתא בין בים דעכ״פ הוי כרמלית דרבנן ובין בתל דלא אמרינן אלא שאין חייבים עליו כו׳ אבל איסורא מיהא איכא ע״ש בפרש״י ד״ה ומחתנא כו׳ ובתוס׳ ד״ה מני כו׳ א״כ למבוי ברביעית נמי לא מהני כיון שמקום מחיצה זו ג״כ היא עכ״פ כרמלית מדברי סופרים הואיל ודומה לרשות הרבים מחמת בקיעת הרבים בו כמו ברשות הרבים גמורה אע״פ שאינו דומה לה מחמת המחיצות עיין במה שכתבתי בסי׳ שס״ג📖 Ссылка на источниксиман 363
משא״כ כשלא בקעי בה רבים לא מיבעי בתל שהוא עצמו רשות היחיד גמורה אפילו מדברי סופרים כמשמעות הטור ושו״ע ושאר פוסקים משום דאין לגזור מתלקט אטו אינו מתלקט שגובה התל הוא דבר הניכר לעין ולא גזרו על שיעורו שמא יטעו כמו שלא גזרו על שארי שיעורי רשויות שבת שמא יטעו בהם ויכשלו בדאורייתא אלא אפילו בגומא שבים שהיא כרמלית מדברי סופרים משום שאין העומק ניכר לעין שהוא עמוק עשרה ומתחלפת היא בגומא שאינה עמוקה עשרה שהיא רשות הרבים גמורה אם רשות הרבים מהלכת בה ולכן גזרו בכל גומא אפילו שבים וכן אמת המים שבבקעה אטו פחות מי׳ שרשות הרבים מהלכת בה כמו שגזרו בכל כרמלית דלא ניחא תשמישתיה ולא בקעי בה רבים אטו רשות הרבים גמורה אפילו אם יש לה ג׳ מחיצות דסגי מדאורייתא כמ״ש לעיל אפילו הכי גבי מבוי כיון שיש לו ג׳ מחיצות בלא זו לא גזרו לא בקעי רבים.