Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Четыре локтя в общественном владении

Орах Хаим · симан 349 · лист 2 из 2
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
באַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָמְרוּ — הֵן וַאֲלַכְסוֹנָן, דְּהַיְנוּ אֲלַכְסוֹן שֶׁל ד׳ עַל ד׳ שֶׁהוּא ה׳ אַמּוֹת וְג׳ חֻמְשֵׁי אַמָּה, לְפִי שֶׁבְּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים שֶׁהֵן מְרֻבָּעִים וְיֵשׁ לָהֶם זָוִיּוֹת, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בָּהֶם “אֶת פְּאַת נֶגֶב וְגוֹ׳” וּ“פֵאָה” הִיא זָוִיּוֹת, נֶאֱמַר בָּהֶם “זֶה יִהְיֶה לָהֶם וְגוֹ׳”, וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים כְּזֶה יִהְיֶה כָּל שׁוֹבְתֵי שַׁבָּת, כְּגוֹן רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁהוּא ד׳ עַל ד׳ יִהְיֶה גַּם כֵּן מְרֻבָּע שֶׁתִּהְיֶינָה בּוֹ זָוִיּוֹת, וְכֵן אַלְפַּיִם שֶׁל תְּחוּם שַׁבָּת הֵן מְרֻבָּעוֹת וְלֹא עֲגֻלּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּשְׂתַּכֵּר הַזָּוִיּוֹת. וְגַבֵּי הַעֲבָרָה ד׳ אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ רִבּוּעַ וְעִגּוּל, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא שָׁם הָאֲלַכְסוֹן שֶׁל רִבּוּעַ, שֶׁהָאֲלַכְסוֹן הוּא הָעוֹדֵף שֶׁיֵּשׁ בְּמֶשֶׁךְ הַמְּרֻבָּע מֵחֲמַת הַזָּוִיּוֹת.
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁמִּד׳ אַמּוֹת עַד ה׳ וְג׳ חֳמָשִׁים פָּטוּר אֲבָל אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְיֵשׁ לָחוּשׁ לִדְבָרָיו. אֲבָל תּוֹךְ ד׳ מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה אֲפִלּוּ לִטּוֹל מִתְּחִלַּת ד׳ וּלְהַנִּיחַ בְּסוֹף ד׳, רַק שֶׁלֹּא יוֹצִיא חוּץ לְד׳:
גהַמַּעֲבִיר ד׳ אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אִם כֵּן הֶעֱבִיר בַּהֲלִיכָה אַחַת, אֲבָל אִם עָמַד בְּתוֹךְ ד׳ אַמּוֹת וְחָזַר וְהָלַךְ — פָּטוּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁעָמַד לָפוּשׁ, אֲבָל עָמַד לְתַקֵּן מַשָּׂאוֹ — הֲרֵי זֶה כִּמְהַלֵּךְ.
וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָסוּר לְהוֹצִיא חֵפֶץ חוּץ לְד׳ אַמּוֹת אֲפִלּוּ בְּעוֹמֵד אוֹ יוֹשֵׁב לָפוּשׁ תּוֹךְ ד׳ אַמּוֹת, אוֹ אֲפִלּוּ מַנִּיחַ הַחֵפֶץ בָּאָרֶץ תּוֹךְ ד׳ אַמּוֹת וְחוֹזֵר וּמוֹלִיכוֹ חוּץ לְד׳ אַמּוֹת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲבִירֶנּוּ ד׳ אַמּוֹת בַּהֲלִיכָה אַחַת.
וַאֲפִלּוּ בְּכַרְמְלִית גָּזְרוּ עַל זֶה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ״ב, אֲבָל בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא גָזְרוּ עַל זֶה בְּכַרְמְלִית אֲפִלּוּ לִדְבַר הָרְשׁוּת. אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּזְרוּ עַל זֶה אֲפִלּוּ בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, אֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה, לְפִי שֶׁבְּקַל יוּכַל לָבֹא לִידֵי אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁיַּעֲבִירֶנּוּ ד׳ אַמּוֹת בַּהֲלִיכָה אַחַת.
וְכֵן מִטַּעַם זֶה גָּזְרוּ עַל הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים עַל יְדֵי “זֶה עוֹקֵר וְזֶה מַנִּיחַ” אֲפִלּוּ בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לִדְבַר מִצְוָה, וְכֵן עַל הוֹצָאָה כִּלְאַחַר יָד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת״ט: