Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ג לפי שיש אומרים שפחות מכזית כו׳. זהו פשוט, כיון שדעת התוספות ורא״ש ור״ן וטור ופרי חדש סי׳ תמ״ב📖 Ссылка на источник
пункт 3
(וְכָל זֶה) כְּשֶׁיֵּשׁ כְּזַיִת בַּחֲתִיכַת חָמֵץ זוֹ שֶׁמָּצָא בְּתוֹךְ הַפֶּסַח, אֲבָל אִם אֵין בָּהּ כְּזַיִת לֹא יְבָרֵךְ עַל בִּעוּרָהּ,א לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁפָּחוֹת מִכְּזַיִת חָמֵץ אֵין צָרִיךְ לְבַעֲרוֹ כְּלָל אִם כְּבָר בִּטְּלוֹ קֹדֶם הַפֶּסַח, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תנ״ט📖 Ссылка на источниксиман 459
וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ עַל בִּעוּר פָּחוֹת מִכְּזַיִת חָמֵץ, שֶׁכָּל סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל: דпункт 4
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמָּצָא חָמֵץ שֶׁנִּתְחַמֵּץ קֹדֶם הַפֶּסַח, שֶׁכְּבָר בִּטְּלוֹ כְּשֶׁאָמַר “כָּל חֲמִיעָא כוּ׳”, אֲבָל אִם נִתְחַמְּצָה לוֹ עִסָּה בְּתוֹךְ הַפֶּסַח, שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְבַטְּלוֹ עַכְשָׁו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ כְּזַיִת חַיָּב לְבַעֲרוֹ לְדִבְרֵי הַכֹּל, גְּזֵרָה מִשּׁוּם כְּזַיִת שָׁלֵם שֶׁעוֹבֵר עָלָיו בְּ“בַל יֵרָאֶה” וּ“בַל יִמָּצֵא” מִן הַתּוֹרָה, וּלְפִיכָךְ חַיָּב לְבָרֵךְ עַל בִּעוּרָהּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁנִּתְחַמְּצָה חִמּוּץ גָּמוּר שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תנ״ט,📖 Ссылка на источниксиман 459
אֲבָל אִם לֹא נִתְחַמְּצָה חִמּוּץ גָּמוּר, וְכֵן חִטָּה הַנִּמְצֵאת בְּתַבְשִׁיל אוֹ שֶׁנִּשְׁרֵת בְּמַיִם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְבַּקְּעָה אֵינָהּ חָמֵץ גָּמוּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תס״ז —📖 Ссылка на источниксиман 467
לֹא יְבָרֵךְ עַל בִּעוּרָהּ אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְחַמְּצָה בְּתוֹךְ הַפֶּסַח: הпункт 5
וְאִם מָצָא חֲתִיכַת חָמֵץ בְּבֵיתוֹ בְּיוֹם טוֹב אוֹ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ יֵשׁ בָּהּ כְּזַיִת לֹא יְבַעֲרֶנָּה בּוֹ בַּיּוֹם, אֶלָּא יִכְפֶּה עָלֶיהָ כְּלִי עַד הָעֶרֶב לְכַסּוֹתָהּ מִן הָעַיִן שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח וְיֹאכְלֶנָּה, וּבָעֶרֶב יְבַעֲרֶנָּה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחָמֵץ שֶׁנִּתְחַמֵּץ קֹדֶם שֶׁבִּטֵּל חֲמֵצוֹ בְּי״ד, שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו בְּ“בַל יֵרָאֶה” וּ“בַל יִמָּצֵא” מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל בְּחָמֵץ שֶׁנִּתְחַמֵּץ בְּפֶסַח — הֲרֵי זֶה מְבַעֲרוֹ אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלָיו בְּ“בַל יֵרָאֶה” וּ“בַל יִמָּצֵא”. וְכֵיצַד מְבַעֲרוֹ? אִם יֵשׁ לְפָנָיו נָהָר — יְפָרְרֶנּוּ וְיַשְׁלִיכֶנּוּ לַנָּהָר, וְאַל יִשְׂרְפֶנּוּ, כְּדֵי לְמַעֵט בְּחִלּוּל יוֹם טוֹב. וְאִם אֵין לְפָנָיו נָהָר — יִשְׂרְפֶנּוּ אוֹ יְפָרְרֶנּוּ וְיִזְרֶה לָרוּחַ. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 442
שפחות מכזית אין צריך ביעור, פשיטא שיש לחוש לדבריהם שלא לברך ברכה לבטלה, ובפרט שכן הסכים גדול שבאחרונים מהר״י איסרלן ז״ל בכתביו סימן קס״ד, שהביא הב״י בסימן תס״ז📖 Ссылка на источникБейт Йосеф, симан 467
(ורמב״ן במלחמות כתב שהיא שיטת רוב ראשונים ז״ל). ומ״ש החק יעקב סי׳ תמ״ז דעל כל פנים מדרבנן צריך ביעור, אם כוונתו דאף להרא״ש וסיעתו נמי, זה אינו, ואי אפשר להלום כלל בדברי הרא״ש, שכתב גבי חצי זית בבית וחצי זית בעליה מבטלו ולא הוה אלא ספיקא דרבנן כו׳, ומיירי בב׳ חצאי זתים שאינן דבוקין לבית כמבואר שם, משמע להדיא דאי לא הוי אלא חצי זית אחד אף מדרבנן אין צריך ביעור. והמ״א שסתם כאן, ומשמע מדבריו דחטה הנמצאת בתבשיל אלו היתה חמץ גמור היה צריך לברך, היינו משום דנתחמצה בפסח ולא היתה בכלל הביטול, ולטעמיה אזיל דסבירא ליה דלכולי עלמא צריך עכ״פ ביטול ואם לא ביטל חייב לבער, כמ״ש המ״א סימן תמ״ב📖 Ссылка на источниксиман 442
סעיף קטן י״ב, ועיין במה שכתבתי שם. והנה לתוספות ורא״ש וסייעתם דפחות מכזית בעין, אף שהוא אסור באכילה מן התורה אף על פי כן א״צ ביעור, א״כ כל שכן וק״ו לדבר שיש בו טעם חמץ ולא ממשו, דיש אומרים דאיסור אכילתו אינה אלא מדברי סופרים, פשיטא דא״צ ביעור (די״א) אם ביטלו. ואף להתוס׳ ורא״ש דסבירא להו דטעם כעיקר דאורייתא, אין לוקין עליו לשיטת רבינו חיים כהן, משום דהוה כחצי שיעור כיון שאין שם כזית בכדי אכילת פרס. ועיין במה שכתבתי בסימן תמ״ב,📖 Ссылка на источниксиман 442
דהסכמת הש״ע ומגן אברהם בסימן ר״ח📖 Ссылка на источниксиман 208
כרבינו חיים, לפיכך אין לברך על ביעור טעמו ולא ממשו, וכמה שכתבתי בסי׳ תמ״ב בפנים. ועיין ברא״ש ריש פ׳ אלו עוברין דמשמע שם דאלו לא היה בשכר כזית בכדי אכילת פרס לא היה צריך לבערו, והיינו אם ביטלו וכמו שנתבאר. ובטור סי׳ תמ״ב משמע דלדידן דקיי״ל טעם כעיקר דאורייתא אף אם לא היה בשכר כזית בכדי אכילת פרס צריך לבערו, והיינו משום דהטור אזיל לשיטתיה דלא סבירא ליה כרבינו חיים, אלא כרבינו תם, דכל שיש בו טעם איסור נתהפך כולו להיות כגוף האיסור, ועל כזית ממנו חייב כרת ועובר בבל יראה ובל ימצא. אבל אנן לא קיימא לן הכי, כמו שכתבתי בסי׳ תמ״ב📖 Ссылка на источниксиман 442
ע״ש באורך.