Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
רַק שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁלֹּא יִשְׁלַח לוֹ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים אֲפִלּוּ שׁוֹלֵחַ לוֹ עַל יְדֵי נָכְרִי, דְּאָסוּר לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת בִּשְׁבִיל נָכְרִי, וְכֹל שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ — אָסוּר לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹתוֹ. אֲבָל מֻתָּר לִשְׁלוֹחַ לוֹ עַל יְדֵי נָכְרִי דֶּרֶךְ כַּרְמְלִית, שֶׁלֹּא גָזְרוּ עַל שְׁבוּת דִּשְׁבוּת שֶׁל אִסּוּר הוֹצָאָה בְּיוֹם טוֹב, שֶׁהֲרֵי אִם יֵשׁ בָּהּ צֹרֶךְ יוֹם טוֹב קְצָת — מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל. בואפשר להכריח דגם דעת רש״י כדעת האחרונים דבאוכלין שייך אולודי ריחא, אלא שאין להאריך בזה, דבלאו הכי אין דבריהם צריכים חיזוק. ומה שהשיג על זה החכם צבי, כבר נתברר דלא קשה מידי, דודאי מותר ליתן מיני בשמים באוכלין כדי שיקלטו טעם הבושם כמו שפירש רש״י ז״ל. ואף שממילא הוא מריח ריחם הטוב ונהנה מזה, מכל מקום כיון שבשעת נתינת הבשמים אינו מתכוין אלא להנות מטעמן ולא מריחן שרי, כדמשמע מפירוש רש״י שפירש שיקלטו טעם הבושם ע״ש משמע אבל לא ריח הבושם. וכן כתבו בהדיא הרמב״ן ור״ן, והעתיק המג״א בס״ק י׳📖 Ссылка на источник
пункт 2
וְכֵן נָכְרִי שֶׁבָּא מֵאֵלָיו לְבֵית הַיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הִזְמִינוֹ כְּלָל, וְכֵן שָׁלִיחַ שֶׁנִּשְׁתַּלַּח אֵלָיו — מֻתָּר לְהַאֲכִילוֹ עִמּוֹ, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ אֶלָּא כְּשֶׁמַּזְמִינוֹ לְבֵיתוֹ, שֶׁהוּא רוֹצֶה לְכַבְּדוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהַיִּשְׂרָאֵל נוֹתֵן לוֹ לֶאֱכוֹל בְּלִי שׁוּם הַזְמָנָה וְהַפְצָרָה, אֲבָל אָסוּר לְהַפְצִיר בּוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, אֲפִלּוּ כְּבָר בִּשֵּׁלא וְתִקֵּן כָּל צָרְכֵי סְעֻדָּתוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁהוּא מַפְצִיר בּוֹ וְרוֹצֶה לְכַבְּדוֹ — יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יְבַשֵּׁל עוֹד קְדֵרָה אַחֶרֶת בִּשְׁבִילוֹ. גпункт 3
אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהוֹסִיף בָּשָׂר בִּקְדֵרָה לְצֹרֶךְ הַחֹל וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תק״ג,📖 Ссылка на источниксиман 503
מִכָּל מָקוֹם לְצֹרֶךְ הַנָּכְרִי אָסוּר לְהוֹסִיף כְּלוּם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַזְמִינוֹ שֶׁמֻּתָּר לְהַאֲכִילוֹ עִמּוֹ וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁהוּא רוֹצֶה לְכַבְּדוֹ וּמוֹסִיף בָּשָׂר בִּשְׁבִילוֹ — יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יְבַשֵּׁל בִּשְׁבִילוֹ עוֹד קְדֵרָה אַחֶרֶת, וְנִמְצָא עוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם טוֹב בִּשְׁבִיל הַנָּכְרִי בִּלְבָד. אֲבָל מֻתָּר לְהוֹסִיף בָּשָׂר בִּשְׁבִיל עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ אוֹ בִּשְׁבִיל כַּלְבּוֹ בִּקְדֵרָה שֶׁמְּבַשֵּׁל בָּהּ לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם לֶאֱכוֹל בִּשְׁבִיל כְּבוֹדָם אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁמְּזוֹנוֹתָם עָלָיו — אֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יְבַשֵּׁל עוֹד קְדֵרָה אַחֶרֶת בִּשְׁבִילָם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִתֵּן לָהֶם בָּשָׂר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמּוֹסִיף בִּשְׁבִילָם. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
п. 10
דבריהם, והיא ג״כ שיטת הרי״ף והרא״ש, וכן דעת השו״ע כמ״ש לעיל, וכן עיקר: ותיקן כל כו׳. כן משמע ברמב״ם, וכן כתב הט״ז. ומילתא דפשיטא שאין לסמוך על התניא כנגד הרמב״ם וט״ז, והמג״א אינו בא אלא לפרש דבריו ולא לקבוע הלכה כמותו: