Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Снятие и возврат дверных петель в праздник

Орах Хаим · симан 519 · лист 1 из 2
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כאבַּיִת סָתוּם שֶׁהוּא מָלֵא פֵרוֹת מוּכָנִין שֶׁלֹּא הִכְנִיסָן שָׁם לֶאֱצוֹר אוֹתָם עַד לְאַחַר זְמַן מְרֻבֶּה אֶלָּא הֵן עוֹמְדִין לַאֲכִילָה לִכְשֶׁיִּפָּחֵת פְּחָת בַּבַּיִת, אִם נִפְחַת הַבַּיִת מֵאֵלָיו בְּיוֹם טוֹב, אוֹ שֶׁפְּחָתוֹ נָכְרִי לְצָרְכּוֹ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל — מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לִטּוֹל פֵּרוֹת מִמְּקוֹם הַפְּחָת וּלְאָכְלָן בְּיוֹם טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁבִּתְחִלַּת כְּנִיסַת יוֹם טוֹב, דְּהַיְנוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, לֹא הָיָה דַעְתּוֹ כְּלָל עַל אֵלּוּ הַפֵּרוֹת, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לִטּוֹל מֵהֶם מֵחֲמַת אִסּוּר סְתִירַת בִּנְיָן קָבוּעַ שֶׁהוּא חַיָּב מִן הַתּוֹרָה — אֵין אוֹמְרִים: מִתּוֹךְ שֶׁהֻקְצוּ בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת הֻקְצוּ לְכָל הַיּוֹם, כֵּיוָן שֶׁאַף בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הָיוּ מֻקְצִים מֵחֲמַת אִסּוּר עַצְמָן, וְגַם לֹא הָיוּ בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר מֵחֲמַת עַצְמוֹ, רַק שֶׁהָיוּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין לֵילֵךְ לְשָׁם, הָא לְמָה זֶה דוֹמֶה? לְפֵרוֹת שֶׁהוּבְאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם שֶׁהֵן מֻתָּרִים לְמִי שֶׁלֹּא הוּבְאוּ בִּשְׁבִילוֹ, וְאֵינָן אֲסוּרִין מִשּׁוּם מֻקְצֶה, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר.
כבאֲבָל אִם פְּחָתוֹ נָכְרִי לְצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל — הֲרֵי הַפֵּרוֹת אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה וּבְטִלְטוּל עַד הָעֶרֶב, וְגַם לָעֶרֶב צָרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, כְּדִין נָכְרִי שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה גְמוּרָה לְצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקט״ו.
וְהוּא הַדִּין מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפָתוֹת טְמוּנִים בְּבוֹר סָתוּם וּפָתַח נָכְרִי אֶת הַבּוֹר בְּיוֹם טוֹב לְצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל (וְצָרִיךְ לִזָּהֵר בְּזֶה בִּימֵי הַפֶּסַח כְּשֶׁנָּכְרִי מֵבִיא לְפָתוֹת לִמְכּוֹר, אִם יוֹדֵעַ שֶׁהַנָּכְרִי פָּתַח הַיּוֹם אֶת הַבּוֹר — אָסוּר לִקַּח מִמֶּנּוּ).
צִירֵי דְלָתוֹת מֻתָּר לְהָסִיר וּלְהַחֲזִיר לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב וּבוֹ ט׳ סְעִיפִים
אחֲנֻיּוֹת שֶׁאֵינָן מְחֻבָּרִים לַקַּרְקַע אֶלָּא הֵן עֲשׂוּיִין כְּעֵין תֵּבָה אוֹ מִגְדָּל שֶׁל עֵץ וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה לִפְתּוֹחַ הַחֲנוּת מְסַלֵּק אֶת הַדֶּלֶת וְשׁוֹמְטוֹ לְגַמְרֵי מִן הַחֲנוּת — מֻתָּר לְסַלְּקוֹ בְּיוֹם טוֹב כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיא תְּבָלִין מֵהַחֲנוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶן לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב.
וְאַחַר שֶׁנָּטַל הַתְּבָלִין מֻתָּר גַּם כֵּן לְהַחֲזִיר הַדֶּלֶת וּלְקָבְעוֹ בַּחֲנוּת כְּשֶׁהָיָה, שֶׁאִם לֹא נַתִּיר לוֹ לְהַחֲזִיר — לֹא יִרְצֶה לְפָתְחוֹ, שֶׁיָּחוּשׁ שֶׁמָּא יִגְנְבוּ, וְיִמָּנַע מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהַחֲנוּת עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ לִגְנֵבָה, אֲבָל אִם עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לָחוּשׁ לִגְנֵבָה, כְּגוֹן בְּתוֹךְ בַּיִת הַמִּשְׁתַּמֵּר — אָסוּר לְהַחֲזִיר הַדֶּלֶת לְהַחֲנוּת אַחַר שֶׁסִּלְּקוֹ וּשְׁמָטוֹ מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי, כֵּיוָן שֶׁאֵין בַּחֲזָרָה זוֹ צֹרֶךְ שִׂמְחַת יוֹם טוֹב.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
וכן משמע בהדיא ברמב״ן בפרק כ״ב דשבת שכתב שם בשם הרי״ף בתשובה שלא אסרו לחלוב הבהמה ביום טוב אלא משום שהחלב הוא נולד ע״ש, הרי לפניך דאף שדעתו מערב יום טוב לחלוב הבהמה ביום טוב אסור לו לחלוב משום נולד. וכן הוא בהדיא בר״ן ריש פ״ק דביצה גבי ביצה ע״ש. וכן משמע בהדיא ברמ״א ושאר אחרונים בסי׳ תק״ה שהחלב הוא נולד, אף שדעתו מערב יו״ט לחולבה למחר על ידי נכרי כנהוג אפילו בשבת, עיין שם במגן אברהם. ואף הרשב״א לא התיר שם אלא משום שבידו לחולבה לתוך המאכל, אבל הסוכה שאין בידו לסותרה אף הרשב״א מודה.
ואף שיש לדחות כל זה, דהחלב צריך לבהמה לא מהני דעתיה כמו גבי גרעינים, אבל בלאו הכי מהני דעתיה, כמו שמועיל דעתו גבי מסוכנת מערב יום טוב, אפילו לדידן דקיי״ל כהמג״א דבהמה שמתה נקרא נולד כמ״ש בסי׳ תצ״ז. מכל מקום לענין הלכה יש לנו להחמיר ולחלק בין נולד שלא נשתנה גופו, כגון בהמה שמתה דלהרמב״ם וסמ״ג וסיעתם נקרא מוקצה, לכן מהני דעתיה אף לדידן דקיי״ל דהוי נולד, ובין נולד שנשתנה גופו, כגון סוכה שנפלה דלכולי עלמא נקרא נולד, כמו שברי כלים, דלא מהני דעתיה. כדמשמע בהדיא בשבת דף כ״ח ע״ב דהמדליק פתילה נקרא נולד, אף על פי שבידו להדליקה בכל עת שירצה, דמטעם זה התיר הרשב״א החלב שנחלב ביום טוב, אלא ודאי דלא מהני אלא בחלב שאינו נולד אלא משום דמעיקרא מיכסי כו׳, כדאמרינן גבי גרעינין, אבל לא נשתנה גופו ממה שהיה במעי הבהמה. אף על פי שאז היה עליו תורת אוכל לפי שהיה צריך לבהמה ועכשיו ירד עליו תורת משקה, אין זה חשוב שינוי בגופו, כמו שהגרעין היה צריך לפרי וטפל אליו ועכשיו הוא עומד להסקה ואף על פי כן לא נקרא נולד, אלא דמעיקרא מיכסי כו׳ כדאיתא בגמרא. ואף שיש לחלק, מכל מקום על כרחך צריך לומר כן לדעת הרשב״א, שכמה מהאחרונים הסכימו עמו, וכן משמע בהדיא ברמ״א סי׳ תק״ה שכתב יש להקל (כהרשב״א) אך נהגו כו׳, משמע שאינו אלא מנהג ומדינא שרי, הואיל ובידו לחלוב מוכן הוא מערב יו״ט שדעתו לחלבה למחר כשירצה, כמו שכתב הפרי חדש שם לדעת הרשב״א. ועל כרחך צריך לומר דבשברי כלים לא מהני דעתיה. ואין לומר דדעתיה מהני, והתם מיירי שבערב יו״ט לא היה דעתו להדליק פתילה זו, שהרי הדלקת הנר בשבת היא חובה. ודוחק לומר שיש לו פתילות אחרות, דא״כ היאך העתיק כן המג״א בסתם בסוף סי׳ רס״ד, דסתם מדליק בבגד אין לו פתילה אחרת. ובלאו הכי נמי, כיון דבידו הוא למה לי דעתו אם איתא דדעתו מועיל.