Что принято есть в Рош а-Шана

Орах Хаим · симан 583 · лист 1
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ידאֵין אוֹמְרִים “וְאָז צַדִּיקִים” אֶלָּא “וּבְכֵן צַדִּיקִים”:
טואֵין אוֹמְרִים “בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ” אֶלָּא “יוֹם תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ”, וּבְשַׁבָּת “זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ”:
טזבְּכָל הַקַּדִּישִׁים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹמְרִים “לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא”:
יזוְנוֹהֲגִין שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ “לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵב”, וְאֵין לוֹמַר דָּבָר זֶה בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, לְפִי שֶׁכְּבָר נִגְמְרָה הַכְּתִיבָה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה:
דְּבָרִים שֶׁנּוֹהֲגִים לֶאֱכֹל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבוֹ ט׳ סְעִיפִים
איְהֵא אָדָם רָגִיל לֶאֱכֹל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּרְתִּי, סִילְקָא דְּהַיְנוּ תְּרָדִין, תַּמְרֵי, קָרָא, רוּבְּיָא דְּהַיְנוּ תִּלְתָּן, וְהוּא הַדִּין מַה שֶּׁנִּקְרָא בִּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרִים לְשׁוֹן רִבּוּי יֹאכְלוּ כָּל אַנְשֵׁי מְדִינָה וּמְדִינָה כִּלְשׁוֹנָם. וּכְשֶׁאוֹכֵל רוּבְּיָא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ יֹאמַר “יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵינוּ”, וּכְשֶׁיֹּאכַל כַּרְתִּי יֹאמַר “יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּכָּרְתוּ שׂוֹנְאֵינוּ”, וּכְשֶׁיֹּאכַל סִילְקָא יֹאמַר “יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֵינוּ”, וּכְשֶׁיֹּאכַל תַּמְרֵי יֹאמַר “יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּתַּמּוּ שׂוֹנְאֵינוּ”, וּכְשֶׁיֹּאכַל קָרָא יֹאמַר “יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּקָּרַע גְּזַר דִּינֵנוּ וְיִקָּרְאוּ לְפָנֶיךָ זְכֻיּוֹתֵינוּ”.
וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל תַּפּוּחַ מָתוֹק מְטֻבָּל בִּדְבַשׁ וְאוֹמְרִים “תִּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה מְתוּקָה”, וִיבָרֵךְ עַל הַתַּפּוּחַ וְלֹא עַל הַדְּבַשׁ, לְפִי שֶׁהַדְּבַשׁ הוּא טָפֵל לַתַּפּוּחַ:
בוְיֵשׁ אוֹכְלִים דָּגִים לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כְּדָגִים, וְאֵין מְבַשְּׁלִים בְּחֹמֶץ:
גכָּל הַמִּינִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ כְּשֶׁאוֹכְלָם בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה כְּגוֹן תַּפּוּחִים וּתְמָרִים יֹאמַר הַבַּקָּשָׁה אַחַר הַתְחָלַת הָאֲכִילָה, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק בֵּין הַבְּרָכָה לָאֲכִילָה:
דוְיֵשׁ נוֹהֲגִים לִטְבֹּל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבַשׁ. וְיֵשׁ אוֹכְלִין רִמּוֹנִים וְאוֹמְרִים “נַרְבֶּה זְכֻיּוֹת כָּרִמּוֹן”. וְנוֹהֲגִין לֶאֱכֹל בָּשָׂר שָׁמֵן וְלִשְׁתּוֹת דְּבַשׁ וְכָל מִינֵי מְתִיקָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת מְתוּקָה וּשְׁמֵנָה, וְכֵן כָּתוּב בְּעֶזְרָא “אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים”:
היֵשׁ לֶאֱכֹל רֹאשׁ אַיִל זֵכֶר לְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק, וְאִם אֵין רֹאשׁ אַיִל — יֹאכַל רֹאשׁ כֶּבֶשׂ, וְאִם אֵין רֹאשׁ כֶּבֶשׂ — יֹאכַל רֹאשׁ אַחֵר, לוֹמַר נִהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב:
ויֵשׁ מְדַקְדְּקִים שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֱגוֹזִים וְלוּזִים (פֵּרוּשׁ אֱגוֹזִים קְטַנִּים), מִפְּנֵי שֶׁהֵם מַרְבִּים כִּיחָה וְנִיעָה וּמְבַטְּלִים הַתְּפִלָּה: