Цидук а-дин в Рош а-Шана

Орах Хаим · симан 598 · лист 1
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁאֵינוֹ יָרֵא לְנַפְשׁוֹ — אֵינוֹ צָרִיךְ לָחֹשׁ לְקַבָּלָה זוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת כָּל יָמָיו כְּלָל לֹא בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְלֹא בְּיוֹם שֵׁנִי, אַף שֶׁהָיָה הַחֲלוֹם בְּיוֹם רִאשׁוֹן:
זהַמִּתְעַנֶּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תַּעֲנִית חֲלוֹם — אֵינוֹ צָרִיךְ לֵישֵׁב בְּחֹל תַּעֲנִית עַל תַּעֲנִיתוֹ כְּמוֹ הַמִּתְעַנֶּה בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רפ״ח, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּצְוָה לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הֲלָכָה כֵּן, מִכָּל מָקוֹם כְּדַאי הֵם לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם לְעִנְיָן שֶׁלֹּא נַחֲזִיק תַּעֲנִית זוֹ לַעֲבֵרָה שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִתְעַנּוֹת בְּחֹל בִּשְׁבִיל כָּךְ:
חאַף עַל פִּי שֶׁמִּי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב אֵין קַבָּלָתוֹ כְּלוּם וּמֻתָּר לֶאֱכֹל בְּלֹא הַתָּרָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תק״ע, מִכָּל מָקוֹם מִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן נֶדֶר אֶלָּא בִּלְשׁוֹן קַבָּלַת תַּעֲנִית בְּעָלְמָא שֶׁאָמַר “הֲרֵי עָלַי לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה” — צָרִיךְ הַתָּרָה, מֵאַחַר דְּיֵשׁ אוֹמְרִים דְּמִצְוָה לְהִתְעַנּוֹת — אֵין זֶה כִּמְקַבֵּל עָלָיו לַעֲבֹר עֲבֵרָה שֶׁאֵין קַבָּלָתוֹ כְּלוּם.
טוְהַנּוֹהֲגִין לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה — לֹא יֹאמְרוּ “עֲנֵנוּ”, כְּמוֹ שֶׁאֵין אוֹמְרִים “עֲנֵנוּ” בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן יְמֵי דִּין וְאֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר “בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ”:
דִּין צו״צ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבוֹ סְעִיף אֶחָד
אאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁאָר יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּשַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים “צִדְקָתְךָ” בְּמִנְחָה, אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל בְּשַׁבָּת אוֹמְרִים, לְפִי שֶׁהוּא יוֹם דִּין וְרָאוּי לוֹמַר צִדּוּק הַדִּין בְּיוֹם דִּין, וְכָךְ נוֹהֲגִין בִּסְפָרַד. אֲבָל יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל בְּשַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ “מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה”, וְאֵין לְעוֹרֵר הַדִּין בְּיוֹם דִּין, וְעוֹד שֶׁהַיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְאֵין אוֹמְרִים “צִדְקָתְךָ” בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ״ב. וְכִסְבָרָא זוֹ נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ:
וּבוֹ סְעִיף אֶחָד
אלֵיל שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹמְרִים “וַתּוֹדִיעֵנוּ” קֹדֶם “וַתִּתֶּן לָנוּ” כְּמוֹ בִּשְׁאָר יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּזְכִּירִין בּוֹ “חֲגִיגַת הָרֶגֶל” וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵינוֹ לֹא חַג וְלֹא רֶגֶל — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, מִשּׁוּם דְּאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁהַיּוֹם הוּא רֶגֶל אֶלָּא הוּא מוֹנֶה סֵדֶר הַתִּקּוּן הַמַּתָּנוֹת שֶׁנָּתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא “קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל וְכוּ׳”.