Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Написание тфилин

Орах Хаим · симан 32 · лист 2 из 33
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
בעַל פִּי הַקַּבָּלָה צָרִיךְ לִכְתֹּב ד׳ שֶׁל “אֶחָד” גְּדוֹלָה כָּל־כָּךְ כְּמוֹ אַרְבָּעָה דָּלֵתִי״ן קְטַנִּים:
גלְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לִכְתֹּב אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל יָד בִּקְלָף אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה לְךָ לְאוֹת”, מַשְׁמָע אוֹת אַחַת, דְּהַיְנוּ בַּיִת אֶחָד, שֶׁהוּא אוֹת הַנִּרְאֶה מִבַּחוּץ, וּכְשֵׁם שֶׁהִיא אוֹת אַחַת מִבַּחוּץ — כָּךְ יֵשׁ לִהְיוֹת אוֹת אַחַת מִבִּפְנִים, שֶׁתִּהְיֶינָה כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת כְּאִגֶּרֶת אַחַת עַל קְלָף אֶחָד.
אֲבָל בִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה בָּתִּים — צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶינָה הַפָּרָשִׁיּוֹת כְּתוּבוֹת בְּאַרְבָּעָה קְלָפִים לְכַתְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:
דהֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי שֶׁאֵין הַתְּפִלִּין נִכְתָּבִין אֶלָּא בִּדְיוֹ.
וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁאֵין הַסְּתָ״ם נִכְתָּבִין אֶלָּא בִּדְיוֹ שֶׁיּוּכַל לְהִמָּחֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת סוֹטָה: “וְכָתַב … וּמָחָה” — כְּתָב שֶׁיּוּכַל לִמְחוֹת, וּלְמֵדִין גְּזֵרָה שָׁוָה “כְּתִיבָה” “כְּתִיבָה” מִפָּרָשַׁת סוֹטָה לִסְתָ״ם, לְפִיכָךְ אֵין מְטִילִין קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ, מִפְּנֵי שֶׁרִשּׁוּמוֹ נִכָּר מְאֹד וְאֵינוֹ נִמְחָק לְגַמְרֵי.
וְטוֹב לָחֹש לִדְבָרָיו לְכַתְּחִלָּה, לַעֲשׂוֹת הַדְּיוֹ מֵעֲשַׁן עֵצִים אוֹ שְׁמָנִים שְׁרוּיִים בְּמֵי עֲפָצִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁאִם תִּמָּחַקְנָה יְהֵא נִמְחָק. וְכָל הָעֲשָׁנִים יָפִים לִדְיוֹ, וְשֶׁל שֶׁמֶן זַיִת מִן הַמֻּבְחָר.
וְאִם כָּתַב סְתָ״ם בְּמֵי עֲפָצִים וְקַנְקַנְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹמֵד וְאֵינוֹ נִמְחָק — כְּשֵׁרִים, שֶׁהָעִקָּר שֶׁאֵין לְמֵדִין “כְּתִיבָה” “כְּתִיבָה” מִפָּרָשַׁת סוֹטָה, וְכֵן נוֹהֲגִין עַכְשָׁו אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה. אִם כֵּן מַה מִּעֲטָה הֲלָכָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְמשֶׁה מִסִּינַי שֶׁיִּהְיוּ כּוֹתְבִים בִּדְיוֹ, לְמַעֵט שְׁאָר מִינֵי צִבְעוֹנִים, כְּגוֹן הָאָדֹם וְהַיָּרֹק וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁאִם כָּתַב בִּסְתָ״ם אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת בִּשְׁאָר מִינֵי צִבְעוֹנִים אוֹ בְּזָהָב — הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִים, וּצְרִיכִים גְּנִיזָה, אֶלָּא כָּל הַכְּתָב צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שָׁחֹר.
וְאִם זָרַק עַפְרוֹת זָהָב עַל הָאוֹתִיּוֹת — מַעֲבִיר הַזָּהָב וְיִשָּׁאֵר כְּתָב הַתַּחְתּוֹן וְכָשֵׁר. אֲבָל אִם זָרַק אֶת הַזָּהָב עַל אוֹת אַחַת מֵהָאַזְכָּרָה אֵין לוֹ תַּקָּנָה וּצְרִיכָה גְּנִיזָה, לְפִי שֶׁאָסוּר לְהַעֲבִיר הַזָּהָב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוֹחֵק אֶת הַשֵּׁם:
ה“וּכְתַבְתָּם ” — דָּרְשׁוּ חֲכָמִים שֶׁיְּהֵא כְּתָב תָּם וְשָׁלֵם, שֶׁלֹּא תִּדְבַּק אוֹת אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, אֶלָּא כָּל אוֹת תְּהֵא מֻקֶּפֶת גְּוִיל מִכָּל רוּחוֹתֶיהָ, וּתְהֵא מְתֻיֶּגֶת כְּהִלְכָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן לו.