Написание тфилин

Орах Хаим · симан 32 · лист 12 из 33
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כבוְאִם נָפְלָה טִפַּת דְּיוֹ לְתוֹךְ הָאוֹת וְאֵינָהּ נִכֶּרֶת הָאוֹת (אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הִיא מֻקֶּפֶת גְּוִיל בְּתוֹכָהּ), כְּגוֹן שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ ד׳ וְנִרְאֵית כְּהֵ״א, אוֹ שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ ב׳ וְנִרְאֵית כְּפֵ״א, אוֹ שֶׁאֵין שֵׁם ב׳ עָלֶיהָ, אוֹ שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ אוֹת אַחֶרֶת וְאֵין שְׁמָהּ עָלֶיהָ, אוֹ שֶׁמְּחַסֶּרֶת קְצָת מִן הָאוֹת, אֲפִלּוּ אֵינָהּ מְחַסֶּרֶת מִמֶּנָּה אֶלָּא קוֹצָהּ וְהוּא קוֹץ שֶׁהָאוֹת נִפְסֶלֶת בְּחֶסְרוֹנוֹ, אוֹ שֶׁנִּרְאֵית הַטִּפָּה כְּאִלּוּ הוּא גּוּפָהּ שֶׁל אוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהָאוֹת נִכֶּרֶת הֵיטֵב — פְּסוּלָה.
וְאֵין לָהּ תַּקָּנָה לִגְרֹר הַטִּפַּת דְּיוֹ וְעַל־יְדֵי־כָּךְ תִּהְיֶה הָאוֹת כְּתִקּוּנָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּחַק תּוֹכוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁחוֹקֵק הַתּוֹךְ שֶׁל אוֹת, וּמִמֵּילָא נִשְׁאָר צוּרַת אוֹת בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ נִגְרָר, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: “וּכְתַבְתָּם” וְלֹא וַחֲקַקְתָּם, וּפֵרְשׁוּ חֲכָמִים שֶׁבְּחַק תּוֹכוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
וְהוּא הַדִּין אִם מוֹחֵק הַדְּיוֹ בְּעוֹדוֹ לַח וְעַל־יְדֵי־כָּךְ נַעֲשֵׂית הָאוֹת כְּתִקְנָהּ — הֲרֵי זֶה כְּחַק תּוֹכוֹת, שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּין חֲקִיקָה וּגְרִירָה לִמְחִיקָה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ כְּתִיבָה, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה “וּכְתַבְתָּם”:
כגוְכֵן אִם טָעָה וְכָתַב ד׳ בִּמְקוֹם רֵי״שׁ, אוֹ ב׳ בִּמְקוֹם כ׳ — אֵין תַּקָּנָה לִגְרֹר אוֹ לִמְחֹק הַתָּג, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּחַק תּוֹכוֹת.
אֲבָל יָכוֹל לְהוֹסִיף עָלָיו דְּיוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ עָגֹל כְּרֵי״שׁ אוֹ כְּכָ״ף, וְהוּא שֶׁלֹּא כָּתַב עֲדַיִן כְּלוּם אַחַר אוֹת זוֹ, שֶׁאִם לֹא כֵן פָּסוּל מִשּׁוּם שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְכֵן אִם כָּתַב רֵי״שׁ בִּמְקוֹם ד׳ אוֹ כ׳ בִּמְקוֹם ב׳ — יָכוֹל לְהוֹסִיף דְּיוֹ וְלַעֲשׂוֹתָהּ מְרֻבַּעַת כְּהִלְכָתָהּ אִם לֹא כָּתַב אַחֲרֶיהָ, שֶׁכָּל שֶׁמְּתַקֵּן עַל יְדֵי כְּתִיבָה וְלֹא עַל יְדֵי גְּרִירָה אוֹ מְחִיקָה — כָּשֵׁר.
אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לִגְרֹר הַכָּ״ף לַעֲשׂוֹתָהּ כְּמוֹ בֵּי״ת, אוֹ הָרֵי״שׁ לַעֲשׂוֹתָהּ כְּדָלֶי״ת:
כדוְכָל זֶה בִּגְרִירַת דְּיוֹ, אֲבָל אִם נָטַף שַׁעֲוָה עַל הָאוֹתִיּוֹת — גּוֹרְרָהּ וְכָשֵׁר. וְאִם מֻתָּר לְגָרְרָהּ מִסֵּפֶר תּוֹרָה בְּשַׁבָּת — יִתְבָּאֵר בְּסִימָן שמ:
כהמֶ״ם פְּתוּחָה שֶׁנִּדְבְּקָה פְּתִיחָתָהּ וְנִסְתְּמָה — אֵין מוֹעִיל לִגְרֹר הַדֶּבֶק וּלְפָתְחָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּחַק תּוֹכוֹת. וּמַה תַּקָּנָתָהּ? לִגְרֹר כָּל הַחַרְטוֹם וְתִשָּׁאֵר בְּצוּרַת נוּ״ן כְּפוּפָה, וְאַחַר־כָּךְ יִכְתֹּב מַה שֶּׁגָּרַר, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם חַק תּוֹכוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָּרַר צוּרַת הַנּוּ״ן וְחָזַר וּכְתָבוֹ מֵחָדָשׁ, לְפִי שֶׁצּוּרַת הַנּוּ״ן נַעֲשָׂה מִתְּחִלָּה בְּהֶכְשֵׁר, אֶלָּא שֶׁנִּפְסְלָה הָאוֹת בִּנְגִיעַת הַחַרְטוֹם, לָכֵן דַּי כְּשֶׁגּוֹרֵר הַחַרְטוֹם וְחוֹזֵר וְכוֹתֵב מֵחָדָשׁ.