Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְאִם יֵשׁ לוֹ שְׁהוּת יוֹתֵר — יֹאמַר “הוֹדוּ לַה׳ קִרְאוּ” עַד “וְהוּא רַחוּם”, וּמְדַלֵּג עַד “וְהוּא רַחוּם” שֶׁלִּפְנֵי “אַשְׁרֵי”, כִּי בֵּינְתַיִם אֵינָם רַק פְּסוּקִים מְלֻקָּטִים. וְאִם כְּבָר הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר יוֹצֵר וְאֵין לוֹ שְׁהוּת לוֹמַר פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אֲפִלּוּ בְּדִלּוּג — יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ עִם הַצִּבּוּר וְיִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם. וְאַחַר כָּךְ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לִקְרוֹת כָּל הַפְּסוּקֵי דְּזִמְרָה עִם הַבְּרָכוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ כָּל עִקָּר, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְקְנוּ אֶלָּא קֹדֶם הַתְּפִלָּה לְפִיכָךְ אֵין לוֹ לְבָרֵךְ כְּלָל לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם, אֶלָּא אִם רוֹצֶה לִקְרוֹתָם בְּלֹא בְּרָכָה יָפֶה הוּא עוֹשֶׂה, וְהַלְוַאי שֶׁיֹּאמְרֵם כָּל הַיּוֹם. וּלְעִנְיַן הֲלָכָה יֵשׁ לוֹ לִקְרוֹתָם אַחַר הַתְּפִלָּה כְּדֵי לָחֹש לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ לֹא “בָּרוּךְ שֶׁאָמַר” וְלֹא “יִשְׁתַּבַּח”, שֶׁסְּפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל. וּמִכָּל מָקוֹם יֹאמַר כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּחֻיָּב לְבָרֵךְ בַּבֹּקֶר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן מ״ו.📖 Ссылка на источник
симан 46
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ בִּרְכַּת “אֱלֹהַי נְשָׁמָה”, מִפְּנֵי שֶׁיָּצָא בְּבִרְכַּת מְחַיֶּה הַמֵּתִים שֶׁבַּתְּפִלָּה. וְטוֹב לָחֹש לִדְבָרָיו לְכַתְּחִלָּה לְבָרֵךְ אוֹתָהּ קֹדֶם הַתְּפִלָּה: בпункт 2
אִם בָּא כְּשֶׁהִתְחִילוּ הַקָּהָל “יִשְׁתַּבַּח” — טוֹב שֶׁיִּשְׁמַע “יִשְׁתַּבַּח” מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר. וְאִם בָּא סָמוּךְ לִקְרִיאַת שְׁמַע וְיָכוֹל לְהַתְחִיל “יוֹצֵר” וּלְהַגִּיעַ לְהִתְפַּלֵּל י״ח עִם הַצִּבּוּר — יַעֲשֶׂה כֵן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע עִם הַצִבּוּר, כִּי עִקַּר הַקְּפֵדָה הִיא שֶׁיִּתְפַּלֵּל י״ח עִם הַצִּבּוּר. וְכָל זֶה בְּדִיעֲבַד שֶׁעָבַר וְשָׁהָה לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה חַיָּב כָּל אָדָם לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְדַלֵּג כְּלוּם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת י״ח עִם הַצִּבּוּר: דִּין הָרָאוּי לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה וּבוֹ ל״ו סְעִיפִים אпункт 1
עַד “יִשְׁתַּבַּח” אֵין צָרִיךְ לִשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיֵּרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה כְּלָל, אֲבָל כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְ“יִשְׁתַּבַּח” יֵשׁ לוֹ לְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לַעֲמֹד לִפְנֵי הַתֵּבָה וְלוֹמַר “יִשְׁתַּבַּח”, וְלֹא יַמְתִּין מִלֵּירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה עַד הַקַּדִּישׁ שֶׁלְּאַחַר “יִשְׁתַּבַּח”, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לְהַסְמִיךְ הַקַּדִּישׁ לְ“יִשְׁתַּבַּח” בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר וְאָסוּר לְהַפְסִיק בֵּינֵיהֶם כְּלָל. וְלָכֵן נָהֲגוּ שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר עוֹמֵד גַּם כֵּן כְּשֶׁאוֹמֵר “יִשְׁתַּבַּח”, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק מִישִׁיבָה לַעֲמִידָה בֵּין “יִשְׁתַּבַּח” לַקַּדִּישׁ שֶׁלְּאַחֲרָיו, שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹמַר אוֹתוֹ בַּעֲמִידָה מִן הַדִּין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָׁה, וְהוּא הַדִּין לְ“בָרְכוּ”.