Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Как держать бокал при Биркат а-мазон

Орах Хаим · симан 183 · лист 3 из 4
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
טוְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ — כְּדֵי שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ. וְעַל כֵּן יֵשׁ מִי שֶׁפּוֹסֵל כּוֹס שֶׁפִּיו צַר (שֶׁקּוֹרִין קְלוּ״ג גְּלָא״ז) לְבָרֵךְ עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן עֵינָיו בַּיַּיִן שֶׁבְּתוֹכוֹ. וְאֵין זֶה נָכוֹן, שֶׁלֹּא הִצְרִיכוּ לִתֵּן עֵינָיו בַּיַּיִן אֶלָּא בַּכּוֹס, שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְבָרֵךְ עַל כּוֹס אַחֵר (כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִשְׁתּוֹת רְבִיעִית כְּאַחַת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״צ, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקַל בְּכוֹס שֶׁפִּיו צַר). אֲבָל אִם אֵין שָׁם כּוֹס אַחֵר בְּקַלּוּת — יְבָרֵךְ עַל זֶה, וְאֵין בּוֹ חֲשַׁשׁ פְּסוּל כְּלָל:
ימִשֶּׁיֹּאחַז הַכּוֹס בְּיָדוֹ לְבָרֵךְ — לֹא יָשִׂיחַ הַמְבָרֵךְ אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה ב׳ וְג׳ תֵּבוֹת, מִשּׁוּם הֶסַּח הַדַּעַת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם הַמְסֻבִּין אֵין לָהֶם לְהָסִיחַ מִשֶּׁנָּטַל הַמְבָרֵךְ הַכּוֹס בְּיָדוֹ לְבָרֵךְ. וְטוֹב לָחֹש לְדִבְרֵיהֶם לְכַתְּחִלָּה.
וּלְדִבְרֵי הַכֹּל, מִשֶּׁהִתְחִיל הַמְבָרֵךְ לְבָרֵךְ — לֹא יָשִׂיחוּ גַּם הַמְסֻבִּין. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ, שֶׁהֵם צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ וּלְהָבִין מַה שֶּׁאוֹמֵר הַמְבָרֵךְ, אֶלָּא אֲפִלּוּ בֵּין בְּרָכָה לִבְרָכָה — אֵין לָהֶם לְהָשִׂיחַ, כְּמוֹ שֶׁאֵין הַמְבָרֵךְ רַשַּׁאי לְהָשִׂיחַ, שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ כִּמְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ. וְאִם עָבְרוּ וְשָׂחוּ בֵּין בְּרָכָה לִבְרָכָה בְּשָׁעָה שֶׁהַמְבָרֵךְ שׁוֹתֵק מְעַט — יָצְאוּ. וַאֲפִלּוּ אִם שָׂח הַמְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ — יָצָא. אֲבָל אִם שָׂחוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ — לֹא יָצְאוּ.
וְשַׁעֲרוּרִיָּה זוֹ מְצוּיָה בֵּין הֶהָמוֹן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַמְבָרֵךְ בְּזִמּוּן מְבָרֵךְ — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, וּמְדַבְּרִים דְּבָרִים אֲחֵרִים, וְעוֹבְרִים עַל עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ. וְטוֹב מְאֹד הָיָה שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ כְּלָל בְּזִמּוּן, שֶׁאָז הָיָה כָּל אֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן עַכְשָׁו, שֶׁטּוֹעִים לוֹמַר שֶׁיּוֹצְאִים בְּבִרְכַּת הַמְבָרֵךְ, וְהֵם אֵינָם שׁוֹמְעִין מַה הוּא אוֹמֵר.
וְגַם לְכָל אָדָם נָכוֹן שֶׁיֹּאמַר בְּלַחַשׁ מִלָּה בְּמִלָּה עִם הַמְבָרֵךְ כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, וַאֲפִלּוּ הַחֲתִימוֹת, לְפִי שֶׁאֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לְכַוֵּן לִשְׁמֹעַ כָּל תֵּבָה וְתֵבָה מִפִּי הַמְבָרֵךְ, וְאִם בְּאֶמְצַע יִפְנֶה לְבָבוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֵיזוֹ תֵּבָה הַמְעַכֶּבֶת — לֹא יֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וּבַחֲתִימוֹת יְמַהֵר לְסַיֵּם קֹדֶם שֶׁיְּסַיֵּם הַמְבָרֵךְ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲנוֹת “אָמֵן” אַחֲרָיו, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״א ונ״ט.