Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כא דהיינו שאם כו׳. אף שבב״י ובמג״א מיירי בצונן, מכל מקום אפשר הוא הדין לחם לענין חזרה בסמיכה לאינו גרוף. ואפשר דשאני התם דמיירי באיסור בישול, שהרי בסמיכה לתנור שלנו שרי לגמרי כמו שכתב רמ״א סוף סי׳ זה, אבל הכא מיירי בשמא יחתה ותלוי בחום התנור. וכן הוא משמעות לשון הגהות מרדכי ורמ״א. וכן עיקר (וצריך למחוק זה בפנים): הגרופה כו׳. כן משמע בהדיא במג״א שהצריך דבר המפסיק על גבה משום שאינו גרוף, ובסק״ט כתב דרך אפשר בעלמא וכשכתב אח״כ ומיהו כו׳ נסתר זה, לפי מה שכתב בסקל״ה דהיתר תוכה הוא משום שהסירו משחשכה. ומה שכתב כיון שלא הטמינו בו היינו כי היכי דלהוי כגרוף עיין שם, משמע דבלא גרוף אסור אף שאין היד סולדת בו דבהכי מיירי רמ״א התם בהג״ה, וממילא משמע דלתוכה אף בגרוף אסור אע״פ שאין היד סולדת בו אם הסירו מבעוד יום, דאם לא כן למה לי התירא דהר״ן עיין שם. וזהו שכתב המג״א בסוף סק״ט ומיהו לתוכה כו׳ ודו״ק: ולכן טוב כו׳. בודאי אין כוונת המג״א להזהירנו על תנורים שהיו בימיהם, שהרי אינו מחדש לנו הלכה אלא למעשה בא להזהירנו, ותנור שלנו אף אותו שאופין בו יש עליו מעזיבה. אלא ודאי דסבירא ליה עיקר כהאומרים דלא מהני, שהמה הרבים. וכן כתב בהדיא בסי׳ רנ״ט📖 Ссылка на источник
пункт 21
וְכָל זֶה כְּשֶׁמַּחֲזִיר בְּשַׁבָּת לְמָקוֹם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת שָׁםד (דְּהַיְנוּ שֶׁאִם תַּבְשִׁיל זֶה שֶׁמַּחֲזִיר הָיָה צוֹנֵן — הָיָה יָכוֹל לְהִתְחַמֵּם שָׁם כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ), אֲבָל אִם אֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת שָׁם — לְדִבְרֵי הַכֹּל מֻתָּר לִסְמוֹךְ שָׁם, אֲפִלּוּ בַּתַּנּוּר שֶׁבִּימֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָרוּף וְקָטוּם. וַאֲפִלּוּ עַל גַּבֵּי הַכִּירָהה הַגְּרוּפָה אוֹ קְטוּמָה מֻתָּר לְהַחֲזִיר אִם אֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת שָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר סִלֵּק תַּבְשִׁיל זֶה מִבְּעוֹד יוֹם וְהִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְלֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהַחֲזִירוֹ כְּלָל, וַאֲפִלּוּ פִּנָּהוּ לִקְדֵרָה אַחֶרֶת, וַאֲפִלּוּ הוּא תַּבְשִׁיל יָשָׁן וְנִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ מָרָק, לְפִי שֶׁכְּשֶׁאֵין שָׁם חֹם כָּל כָּךְ שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ — אֵינוֹ נִרְאֶה כִּמְבַשֵּׁל שָׁם לְכַתְּחִלָּה. (אֲבָל לְעִנְיַן לְהַחֲזִיר לְתוֹךְ הַכִּירָה אוֹ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אֲפִלּוּ שֶׁלָּנוּ — אֵין חִלּוּק בֵּין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ לְאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ): כבпункт 22
וְכָל זֶה לְהַחֲזִיר בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ, אֲבָל אִם עָקַר הַקְּדֵרָה מֵעַל גַּבֵּי הַכִּירָה מִבְּעוֹד יוֹם, וְנִמְלַךְ וְהֶחֱזִירָהּ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה קֹדֶם קַבָּלַת שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִנִּיחָהּ עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וַאֲפִלּוּ נִצְטַנְנָה לְגַמְרֵי, וַאֲפִלּוּ פִּנָּהוּ לִקְדֵרָה אַחֶרֶת — יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ אֲפִלּוּ לְתוֹכָהּ, אוֹ אֲפִלּוּ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר שֶׁבִּימֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָרוּף וְקָטוּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל שֶׁהוּא סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה כָּל כָּךְ שֶׁאִם הָיְתָה הַקְּדֵרָה צוֹנֶנֶת לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַרְתִּיחָהּ מִבְּעוֹד יוֹם — אָסוּר לְהַחֲזִירָהּ לְכִירָה זוֹ וְלֹא לְכִירָה אַחֶרֶת, אַף שֶׁעַכְשָׁו הִיא רוֹתַחַת, אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ שֶׁמֻּתָּר לְהַחֲזִיר בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ, מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹאוּ לְהַחֲזִיר אַף בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ. אֲבָל אִם הָיָה יָכוֹל לְהַרְתִּיחָהּ מִבְּעוֹד יוֹם, אֶלָּא שֶׁאֵין שָׁהוּת לְהַרְתִּיחָהּ קֹדֶם קַבָּלַת שַׁבָּת — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וְהַמִּנְהָג לְהָקֵל לְגַמְרֵי כִּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם צֹרֶךְ כָּל כָּךְ — טוֹב לְהַחֲמִיר. ו וְלָכֵן טוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִטּוֹל הַקְּדֵרָה מֵהַכִּירָה אוֹ הַתַּנּוּר שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה שָׁם וְלִתְּנָהּ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה עַל גַּבֵּי תַּנּוּר בֵּית הַחֹרֶף שֶׁהוּא אֵינוֹ גָרוּף וְקָטוּם אִם הַיָּד סוֹלֶדֶת שָׁם, אֶלָּא אִם כֵּן מַנִּיחַ שָׁם שׁוּם דָּבָר תַּחַת הַקְּדֵרָה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְהַנִּיחַ בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 259
דלא נהגו היתר אלא כשלא הוסק עדיין עיין שם: