Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כג לדברי הכל אע״פ כו׳. היינו משום דהרי״ף ורמב״ם לא סבירא להו כלל כפירוש התוס׳ וסייעתם בלהחזיר כמו שכתב הב״י, והתוס׳ וסיעתם פסקו כחנניה. ועיין בכללי ההוראה: לדברי הכל שבחי כו׳. מדברי הט״ז מבואר דאיסור החזרה בגרוף הוא גם כן משום חיתוי. וכן משמע קצת מלשון הרא״ש סימן יו״ד.📖 Ссылка на источник
пункт 23
אֲבָל לִסְמוֹךְ אֵצֶל תַּנּוּר שֶׁאֵינוֹ גָרוּף וְקָטוּם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת שָׁם — מֻתָּרז לְדִבְרֵי הַכֹּל, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ אוֹסְרִים בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ. וְכָל שֶׁכֵּן לִסְמוֹךְ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ מֻתָּר אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִמָּן שי״ח,📖 Ссылка на источниксиман 318
וְסָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה מֻתָּר אַף אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מָרָק וְנִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי, אוֹ אֲפִלּוּ עֲדַיִן לֹא נִתְבַּשֵּׁל כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי. וְאִם הוּא חַי לְגַמְרֵי — מֻתָּר אֲפִלּוּ לְהַחֲזִירוֹ עַל גַּבֵּי כִירָה שֶׁאֵינָהּ גְּרוּפָה וּקְטוּמָה סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה מַמָּשׁח לְדִבְרֵי הַכֹּל, שֶׁבְּחַי אֵין לָחוּשׁ כְּלָל לְחִתּוּי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה: כדпункт 24
אִם עָבַרט וְהֶחֱזִיר בְּשַׁבָּת לְמָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַחֲזִיר (שָׁם לְדִבְרֵי הַכֹּל), בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד — אָסוּר עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ, אֲבָל אִם מִצְטַמֵּק וְרַע לוֹ — מֻתָּר אֲפִלּוּ בּוֹ בַיּוֹם, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶהֱנֶה מִן הָאִסּוּר. וְיֵשׁ מִסְתַּפְּקִין אֲפִלּוּ בְּמִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ אִם יֵשׁ לֶאֱסוֹר כְּלָל בְּדִיעֲבַד אִם הָיָה שׁוֹגֵג בַּדָּבָר, מֵאַחַר שֶׁהָיָה מְבֻשָּׁל כְּבָר כָּל צָרְכּוֹ. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל זֶה לְהַתִּיר לַאֲחֵרִים שֶׁלֹּא הֻחְזַר בִּשְׁבִילָם. וּמִכָּל מָקוֹם, לִבְנֵי בֵיתוֹ אֵין לְהַתִּיר, שֶׁגַּם בִּשְׁבִילָם הֻחְזַר: כהпункт 25
וְכָל זֶה כְּשֶׁהֶחֱזִיר הַיִּשְׂרָאֵל בְּעַצְמוֹ, אֲבָל אִם הֶחֱזִיר עַל יְדֵי נָכְרִי, אֲפִלּוּ בְּמֵזִיד, מֻתָּר אֲפִלּוּ מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ, אִם הָיָה מְבֻשָּׁל כָּל צָרְכּוֹ, שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ כָּל כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר הָיָה רָאוּי לֶאֱכוֹל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהָיָה חַם קְצָת מִתְּחִלָּה, שֶׁהָיָה רָאוּי לֶאֱכוֹל, אֲבָל אִם הָיָה צוֹנֵן לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לֶאֱכוֹל, וְחִמְּמוֹ הַנָּכְרִי אֲפִלּוּ מֵעַצְמוֹ בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל בְּמָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַחֲזִיר שָׁם בְּשַׁבָּת (לְדִבְרֵי הַכֹּל), וְהַיִּשְׂרָאֵל בַּעַל הַתַּבְשִׁיל רָאָה וְשָׁתַק, כֵּיוָן שֶׁהוֹעִילוּ מַעֲשֵׂה הַנָּכְרִי — אָסוּר לְכָל אָדָם לְאָכְלוֹ אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁיִּצְטַנֵּן, עַד שֶׁיַּמְתִּינוּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 10
ואפשר דהמג״א סבירא ליה נמי הכי, ולהכי התיר בחי. אבל לפי מ״ש (בפנים בשם) הר״ן דהטעם הוא משום דמחזי כמבשל לכתחלה אין להקל בחי סמוך לחשכה, אלא אם כן נאמר דלא גזרו כלל סמוך לחשכה בהנחה על גבי קרקע ואין דעתו להחזיר, ולא משמע הכי מדברי הפוסקים (ועיין רא״ש פ״ד סי׳ ב׳📖 Ссылка на источниксиман 2
שסותר למה שכתב בפ״ג סוף סי׳ ב׳📖 Ссылка на источниксиман 2
וצ״ע) ומלשון רמ״א, עיין הגהות מרדכי. ומיהו כיון דלהר״ן בלאו הכי שרי מתרי טעמי, חדא דלא סבירא ליה כלל לאסור מבעוד יום, ותו דגם בשבת מתיר אם סילקה משחשכה וכן המנהג, אם כן פשיטא דאין להחמיר בזה סמוך לחשכה (ולכן סתמתי בפנים): אם עבר כו׳. עיין מג״א ס״ק ל״ז📖 Ссылка на источникп. 37
שלא התיר בדיעבד אלא כשעשה כן נכרי, ובסי׳ רנ״ד סוף ס״ק י״א משמע שאף בישראל יש להקל דומיא דהתם, אף שיש לחלק ביניהם דהתם קעבר אדרבנן והכא אדאורייתא כמבואר מלשונו. וצ״ע לדינא: