Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְכֹל שֶׁאֵין יַיִן הַרְבֵּה גָּדֵל סְבִיבוֹת הָעִיר כְּמַהֲלַךְ יוֹם, שֶׁאַף שֶׁמָּצוּי הַרְבֵּה יַיִן אֵצֶל הַחֶנְוָנִיא מִן הַסְּתָם אֵין דֶּרֶךְ רֹב אַנְשֵׁי עִיר זוֹ לִקְנוֹת יַיִן תָּמִיד מִן הַחֶנְוָנִי, אֶלָּא קוֹבְעִים רֹב סְעֻדּוֹתֵיהֶם עַל שְׁאָר מַשְׁקִים, וַהֲרֵי הֵם “חֲמַר מְדִינָה”. וְאַף בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַיַּיִן גָּדֵל שָׁם וּבְשָׁנָה אַחַת לָקָה הַיַּיִן וְאֵינוֹ מָצוּי כָּל כָּךְ, וְרֹב הָעִיר קוֹבְעִים רֹב סְעֻדּוֹתֵיהֶם בַּשָּׁנָה הַהִיא עַל שְׁאָר מַשְׁקִים — הֲרֵי מַשְׁקִים אֵלּוּ “חֲמַר מְדִינָה” בַּשָּׁנָה הַהִיא. וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל כָּל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא “חֲמַר מְדִינָה” אֶלָּא אִם כֵּן רֹב הַשָּׁנָה אֵין הַיַּיִן מָצוּי כְּלָל בְּכָל הָעִיר אֲפִלּוּ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי, אֲבָל אִם רֹב הַשָּׁנָה הוּא מָצוּי אֵצֶל הַחֶנְוָנִי אַף שֶׁהוּא בְּיֹקֶר — אֵין שׁוּם מַשְׁקֶה נִקְרָא “חֲמַר מְדִינָה” לְעִנְיַן כָּל הַדְּבָרִים הַטְּעוּנִים כּוֹס (חוּץ מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קפ״ב),📖 Ссылка на источник מן הסתם כו׳. אף אם כוונת המג״א שם כרמ״א שם, דאי אפשר ליקנות יין בכל סעודה, מכל מקום הטור כתב כן בקידוש. ואף שטעם זה אינו מפורש בדבריו, מכל מקום כיון שהדבר מבואר מלשון הרמב״ם ומדעת סמ״ג ובית יוסף שם שהכל תלוי ברוב אנשי העיר שמשתמשים את השכר במקום תשמישו של יין, ולפי דעתם אף שהיין מצוי בחנות אין בכך כלום אם הרוב משתמשים בשכר במקום יין, וכן הוא גם כן לפי דעת הטור בשם יש מפרשים, העתקתי דעתם ביחד לסמוך עליהם המנהג, וכן בדעת המרדכי. אבל דעת ראבי״ה שהובא בהגהות מיימוניות שהביא המג״א, היא כרשב״ם, דלא מיקרי חמר מדינה אא״כ אין יין מצוי כלל בעיר, ובברכת המזון דוקא סבירא ליה להקל כשרוב העיר קובעים עליו סעודתם, ולא משום דמיקרי חמר מדינה אלא משום דהכי גרסינן בהדיא בגמרא ולא אמרן כו׳. עיין בהגהות מיימוניות פרק ז׳📖 Ссылка на источник
симан 182
אַף בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הַיַּיִן מָצוּי כְּלָל בָּעִיר. וּמִנְהָג הָעוֹלָם כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה: יאпункт 11
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הֻזְכַּר “חֲמַר מְדִינָה” אֶלָּא לְעִנְיַן הַבְדָּלָה וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וּשְׁאָר דְּבָרִים הַטְּעוּנִים כּוֹס, חוּץ מִקִּדּוּשׁ שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין לְעוֹלָם אֶלָּא עַל הַיַּיִן, וְלֹא עַל שְׁאָר מַשְׁקִים שֶׁהֵם “חֲמַר מְדִינָה” אַף אִם אִי אֶפְשָׁר לִמְצוֹא יַיִן כְּלָל בְּכָל הַמְּדִינָה, אֶלָּא יְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת, וּבַיּוֹם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַה שֶּׁמְּבָרֵךְ “הַמּוֹצִיא” עַל הַפַּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַיִן יָכוֹל לְקַדֵּשׁ עַל “חֲמַר מְדִינָה” מִן הַדִּין, אֶלָּא שֶׁאֵין זֶה הִדּוּר מִצְוָה, וְצָרִיךְ לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן לְכַתְּחִלָּה. אֲבָל אִם אֵין יַיִן בְּבֵיתוֹ אַף שֶׁיֶּשְׁנוֹ אֵצֶל חֶנְוָנִי — אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ עָלָיו, אֶלָּא אִם כֵּן רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר. וּלְעִנְיַן מַעֲשֶׂה, אִם אֵין יַיִן בָּעִיר — יְקַדֵּשׁ בַּלַּיְלָה עַל הַפַּת, לָחוּשׁ לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, וּבַיּוֹם יְקַדֵּשׁ עַל הַמַּשְׁקֶה שֶׁהוּא “חֲמַר מְדִינָה”, שֶׁאִם לֹא יְבָרֵךְ אֶלָּא עַל הַפַּת — אֵיזֶה הֶכֵּר יִהְיֶה לְקִדּוּשׁ זֶה, שֶׁאַף בְּלֹא מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶה הָיָה מְבָרֵךְ עַל הַפַּת. אֲבָל אִם יֵשׁ יַיִן בָּעִיר — אֵין לְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת אֶלָּא עַל הַיַּיִן, בֵּין בַּלַּיְלָה בֵּין בַּיּוֹם, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא תִקְּנוּ כְּלָל קִדּוּשׁ עַל הַפַּת אֶלָּא עַל הַכּוֹס. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
глава 7
מהלכות ברכות. ומסתימת רמ״א בסימן רצ״ו,📖 Ссылка на источниксиман 296
ובסימן תפ״ג📖 Ссылка на источниксиман 483
כתב אין לו יין כו׳, משמע אפילו יש יין בעיר, מדלא כתב שם כמו הכא ואם יין בעיר כו׳, אלא ודאי דמ״ש בסי׳ קפ״ב ואי אפשר לקנות כו׳, לרווחא דמילתא כתב כן, לצאת אף להרשב״ם. או כיון דלא אפשר לברכת המזון גם להבדלה אין צריך, דמאי שנא מברכת המזון, שהרי בברכת המזון אין צריך אפילו פעם אחת בשבוע, אע״ג דאפשר, וע״כ משום דמאי שנא פעם זה משאר הפעמים, אם כן הוא הדין להבדלה. וכל זה לקיים המנהג אבל לדינא צ״ע. ועיין במ״ש בסי׳ תפ״ג:📖 Ссылка на источниксиман 483