Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Варка в субботу

Орах Хаим · симан 318 · лист 6 из 12
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְיֵשׁ מִי שֶׁמִּסְתַּפֵּק וְחוֹשֵׁשׁ מֵחִיּוּב חַטָּאת גַּם בִּכְלִי שֵׁנִי שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים רַכִּים שֶׁמִּתְבַּשְּׁלִים גַּם בִּכְלִי שֵׁנִי, וְאֵין אָנוּ בְּקִיאִין בָּהֶן, וְשֶׁמָּא גַּם הַלֶּחֶם נִקְרָא רַךְ לְעִנְיָן זֶה וּמִתְבַּשֵּׁל גַּם בִּכְלִי שֵׁנִי שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וְכֵן יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק סָפֵק זֶה גַּם בִּשְׁאָר דְּבָרִים. וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר בְּכֻלָּן, לְבַד מִבִּתְבָלִין, שֶׁהִתִּירוּ חֲכָמִים בְּפֵרוּשׁ לִתְּנָם בִּכְלִי שֵׁנִי, וְכֵן מַיִם וְשֶׁמֶן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר מַשְׁקִין. וַאֲפִלּוּ בְּבָשָׂר צָלוּי יֵשׁ לְהַחֲמִיר, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בִּשּׁוּל אַחַר צְלִיָּה. אֲבָל בִּמְבֻשָּׁל אֵין לְהַחֲמִיר כְּלָל, אֲפִלּוּ בִּכְלִי רִאשׁוֹן, שֶׁלְּדִבְרֵי הַכֹּל אֵין בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל בְּדָבָר יָבֵשׁ.
אֲבָל יֵשׁ מַתִּירִין בְּאָפוּי וְצָלוּי, אֲפִלּוּ צוֹנְנִים, לִתְּנָם אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ כְּלִי רִאשׁוֹן רוֹתֵחַ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בִּשּׁוּל אֲפִלּוּ אַחַר אֲפִיָּה וּצְלִיָּה.
וְנָהֲגוּ לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא לִתֵּן פַּת אֲפִלּוּ בִּכְלִי שֵׁנִי כָּל זְמַן שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. אֲבָל בְּדִיעֲבַד יֵשׁ לְהַתִּיר אֲפִלּוּ בִּכְלִי רִאשׁוֹן כַּסְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה:
יגוּלְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיֵּשׁ בִּשּׁוּל אַחַר אֲפִיָּה וּצְלִיָּה — יֵשׁ גַּם כֵּן אֲפִיָּה וּצְלִיָּה אַחַר בִּשּׁוּל, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל דָּבָר הַמְבֻשָּׁל אָסוּר לִתְּנוֹ בְּלֹא רֹטֶב סָמוּךְ לָאֵשׁ, בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהִתְחַמֵּם שָׁם עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ.
אֲבָל לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵין אֲפִיָּה וּצְלִיָּה אַחַר אֲפִיָּה וּצְלִיָּה, וְדָבָר הָאָפוּי אוֹ צָלוּי מֻתָּר לִתְּנוֹ סָמוּךְ לָאֵשׁ עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר, אֲפִלּוּ נִצְטַנֵּן כְּבָר לְגַמְרֵי:
ידכְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּבָר חַם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ — מֻתָּר לְהַנִּיחוֹ בְּשַׁבָּת עַל גַּבֵּי קְדֵרָה הַטְּמוּנָה בַּבְּגָדִים כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמוֹר חֻמּוֹ וְלֹא יִצְטַנֵּן. וַאֲפִלּוּ לֹא נִתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל כְּשֶׁעוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁמְּמַהֵר לִגְמוֹר בִּשּׁוּלוֹ, מִכָּל מָקוֹם כָּאן אִי אֶפְשָׁר לוֹ כְּלָל לָבֹא לִידֵי בִּשּׁוּל גָּמוּר, וְלֹא אֲפִלּוּ לִידֵי הוֹסָפַת בִּשּׁוּל, אֶלָּא לְהַעֲמִיד חֻמּוֹ בִּלְבַד. וּמֻתָּר לָטוּחַ פִּיו בְּבָצֵק כְּדֵי לְהַעֲמִיד חֻמּוֹ, אִם יֵשׁ לוֹ בָּצֵק שֶׁנִּלּוֹשׁ מֵאֶתְמוֹל. אֲבָל אָסוּר לְהַטְמִינוֹ תַּחַת הַבְּגָדִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ״ג: