Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Время поиска хамца

Орах Хаим · симан 431 · лист 4 из 4
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ווַאֲפִלּוּ אִם הָיָה עוֹסֵק בְּאֶחָד מִכָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַבְּדִיקָה, חַיָּב לְהַפְסִיק כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ, אֲפִלּוּ הָיָה עוֹסֵק בְּהֶתֵּר, דְּהַיְנוּ שֶׁהִתְחִיל לַעֲסֹק קֹדֶם חֲצִי שָׁעָה לִפְנֵי צֵאת הַכּוֹכָבִים, וַאֲפִלּוּ הוּא עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁאִם לֹא יַפְסִיק לִבְדֹּק מִיָּד בִּתְחִלַּת כְּנִיסַת הַלַּיְלָה אַף עַל פִּי שֶׁיִּבְדֹּק אַחַר כָּךְ — הֲרֵי זֶה מְבַטֵּל תַּקָּנַת חֲכָמִים, שֶׁתִּקְּנוּ לִבְדֹּק בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים מִיָּד, כְּשֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן אוֹר הַיּוֹם קְצָת.
וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית, וּקְרִיאַת שְׁמַע הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה, וְגַם הִיא תְּדִירָה, בְּכָל יוֹם וְיוֹם ב׳ פְּעָמִים קְרִיאַת שְׁמַע, וְכָל הַתָּדִיר מֵחֲבֵרוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְהַקְדִּים אֶת הַבְּדִיקָה לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, לְפִי שֶׁהִיא מִצְוָה עוֹבֶרֶת, שֶׁאִם לֹא יִבְדֹּק מִיָּד בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים — הֲרֵי הוּא נִקְרָא עוֹבֵר עַל תַּקָּנַת חֲכָמִים. אֲבָל בִּקְרִיאַת שְׁמַע, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִקְרוֹתָהּ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ נִקְרָא עוֹבֵר עַל תַּקָּנַת חֲכָמִים אֶלָּא אִם כֵּן קוֹרֵא אוֹתָהּ אַחַר חֲצִי הַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רל״ה:
זבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִי שֶׁרָגִיל לְהִתְפַּלֵּל קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה שֶׁל עַרְבִית כָּל הַשָּׁנָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אֲבָל מִי שֶׁרָגִיל לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַשָּׁנָה עִם הַצִּבּוּר מִבְּעוֹד יוֹם וְעַכְשָׁו לֹא הִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם — יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְיִתְפַּלֵּל מִיָּד בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים וְאַחַר כָּךְ יִבְדֹּק, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ רָגִיל כָּל הַשָּׁנָה לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית בְּבֵיתוֹ, יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא עַל יְדֵי טִרְדָּתוֹ וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בִּבְדִיקַת הֶחָמֵץ יִשְׁכַּח עַל קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה:
חוְכָל זֶה בִּתְפִלַּת יָחִיד, אֲבָל אִם יֵשׁ עֲשָׂרָה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים עַרְבִית בִּזְמַנּוֹ, דְּהַיְנוּ צֵאת הַכּוֹכָבִים, יִתְפַּלְּלוּ מִיָּד בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים וְאַחַר כָּךְ יֵלְכוּ לְבָתֵּיהֶם לִבְדֹּק הֶחָמֵץ, שֶׁאִם יֵלְכוּ לִבְדֹּק קֹדֶם תְּפִלַּת עַרְבִית יִהְיֶה טֹרַח לְקַבְּצָם אַחַר כָּךְ לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲשָׂרָה, וְתִתְבַּטֵּל מִצְוַת תְּפִלַּת הַצִּבּוּר לְגַמְרֵי מֵחֲמַת הַקְדָּמַת הַבְּדִיקָה, אֲבָל אִם יִתְפַּלְּלוּ בַּעֲשָׂרָה קֹדֶם הַבְּדִיקָה — לֹא תִּתְבַּטֵּל מִצְוַת הַבְּדִיקָה לְגַמְרֵי:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
ואף שלא תיקנו חז״ל תחלת הלילה אלא כדי שלא יתרשל כמ״ש הראב״ד, מ״מ ה״ז דומה לקורא ק״ש אחר חצי הלילה שנקרא עבריין ואף שאינו אלא משום סייג, עיין בעולת תמיד סי׳ רל״ה. וכן משמע בגמרא דאמרינן וכי תימא זריזין מקדימין כו׳, וקשה למה תקנו חז״ל לכל ישראל שיבדקו אור לי״ד ועשו את כולם זריזים מה שלא עשו כן בכל המצות שיתקנו שכולם יהיו זריזים לקיימן בתחילת זמנן, אלא ודאי דכל המצות הקבועים להם זמן על פי התורה או על פי חכמים כגון תפלה כנגד תמידין כיון שיש לסוף זמן עשייתה זמן קבוע כגון חצות לתפלת השחר צאת הכוכבים לתפלת המנחה אין צריך לקבוע זמן לתחלת עשייתן שיעשו אותן דוקא בתחלת זמנן, דכיון שיש לסוף עשייתן זמן קבוע לא אתו למיפשע, אבל בדיקת חמץ שאי אפשר לקבוע זמן לסופה שהרי עד סוף הפסח חייב לבדוק כמו שיתבאר בסי׳ תל״ה, לכך הוצרכו לתקן זמן קבוע לתחילתן דהיינו שחייבים כל ישראל להתחיל הבדיקה בזמן ידוע, וכיון שאין לבדיקה זמן מצד עצמה כמו בתפלה וקריאת שמע תקנו לה חכמים זמן, והיינו הקדמת זמן זריזין לפי הס״ד. וכיון שקבעו זמן אם כן מי שאינו בודק בתחלת זה הזמן אינו נקרא עצל אלא נקרא עבריין שעבר על גזירת חכמים והוא הדין והוא הטעם לפי המסקנא.
ומהאי טעמא אם התחיל בהיתר נמי פוסק כמ״ש הפרי חדש. ואין חילוק בין לימוד לשאר דברים, וכן הוא דעת הב״ח והמג״א והעולת שבת שלא לחלק ביניהם, וכן הוא בט״ז בהדיא, דלא כחק יעקב. ולפי דבריו לא היה ראוי לאסור למי שיש לו שיעור וקצבה ללמוד פרק אחד דדמי למלאכה ושאר דברים שיש להן קץ ולא אטרחוהו להפסיק באמצע דאולי יגמור ואח״כ יבדוק כמבואר בדבריו ע״ש, ודעת יחיד היא זו, והפך מזה מבואר בכל האחרונים, ובגמרא דאמרינן דילמא מימשכא ליה כו׳ משמע שיש לו שיעור קבוע וחיישינן דילמא כו׳ כדפרש״י. ואין לומר דוקא בלימוד חיישינן לאימשוכא, א״כ היאך כתבו המ״מ והב״י דאיסור אכילה אתי במכל שכן מלימוד ע״ש. ומ״ש עוד החק יעקב ובזה יתורץ גם כן קושית בעל המאור פ״ק דשבת כו׳, לפי דבריו אין לנו לפסוק כמותו, שכבר פסק לנו רמ״א בסי׳ ק״ו סעיף ג׳ בהג״ה (ע״ש במג״א) דאם התחיל אינו פוסק דלא כסברת החק יעקב וכן עיקר.
ועיין במג״א שמחלק בין קודם חצי שעה כו׳, והחק יעקב חולק עליו, וכן משמע לשון הטור וש״ע* ורמ״א ולבוש וב״ח ועולת שבת והפרי חדש והט״ז, עי׳ היטב בדבריהם ותמצא מבואר כמ״ש החק יעקב, וכן הוא בהדיא בט״ז בסוף סי׳ תרנ״ב ע״ש (ועוד דבסי׳ רל״ה סעיף ב׳ משמע דתוך חצי שעה נקרא התחיל בהיתר, דלא כמשמעות הר״ן שם) וכן עיקר: