Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כב התריאק״ה כו׳. עיין במה שכתבתי לעיל. ועיין בתשובת הרשב״א שהביא הב״י ביו״ד סוף סימן קל״ד,📖 Ссылка на источник
пункт 22
וְכָל זֶה בְּחָמֵץ שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּעֵינוֹ, שֶׁאֵינוֹ מְעֹרָב בְּדָבָר אַחֵר, אֲבָל חָמֵץ גָּמוּר שֶׁהָיָה רָאוּי לַאֲכִילָה שֶׁעֵרֵב אוֹתוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל אָדָם כְּלָל, אוֹ שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל כָּל אָדָם, כְּגוֹן התריאק״ה, שֶׁאֵינוֹ מַאֲכָל אֶלָּא לְחוֹלִים — מֻתָּר לְקַיְּמוֹ בְּפֶסַח. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ בַּתַּעֲרֹבֶת הַזֶּה חָמֵץ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכְּזַיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה — הֲרֵי נִפְסְדָה צוּרַת הֶחָמֵץ שֶׁבְּתוֹכוֹ, וְאֵין עָלָיו תּוֹרַת חָמֵץ כְּלָל. אֲבָל אָסוּר לֶאֱכֹל מִזֶּה הַתַּעֲרֹבֶת בְּפֶסַח, וַאֲפִלּוּ אֵין בּוֹ אֶלָּא חָמֵץ כָּל שֶׁהוּא אִם דֶּרֶךְ עֲשִׂיָּתוֹ הוּא עַל יְדֵי תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ, כְּגוֹן התריאק״היא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ — אֵינוֹ בָּטֵל בְּתוֹכוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה: כגпункт 23
עֲרֵבַת הָעַבְּדָנִין שֶׁנָּתַן לְתוֹכָן קֶמַח וְעוֹרוֹת, אֲפִלּוּ נָתַן שָׁעָה אַחַת קֹדֶם הַבִּעוּר — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְקַיְּמָן בְּפֶסַח, שֶׁכְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַבִּעוּר כְּבָר הִסְרִיחַ הַקֶּמַח מֵחֲמַת הָעוֹרוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ וְנִפְסַל מֵאֲכִילַת אָדָם וְנַעֲשָׂה כְּחָמֵץ נֻקְשֶׁה, וְכֵיוָן שֶׁהוּא מְעֹרָב בִּדְבָרִים אֲחֵרִים שֶׁבָּעֲרֵבָה — אֵין צָרִיךְ לְבַעֲרוֹ, שֶׁכְּבָר נִפְסְדָה צוּרָתוֹ עַל יְדֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת. אֲבָל אִם נְתָנָן בְּפָחוֹת מִשָּׁעָה לִשְׁעַת הַבִּעוּר — חַיָּב לְבַעֵר. וְאִם לֹא נָתַן הָעוֹרוֹת לְתוֹךְ הָעֲרֵבָה וְנָתַן הַקֶּמַח בְּתוֹכָהּ קֹדֶם ג׳ יָמִים לִשְׁעַת הַבִּעוּר — מֻתָּר לְקַיְּמָן בְּפֶסַח, שֶׁכְּבָר נִבְאַשׁ וְנִפְסַד. אֲבָל אִם נָתַן הַקֶּמַח תּוֹךְ ג׳ יָמִים לִשְׁעַת הַבִּעוּר — חַיָּב לְבַעֵר: כדпункт 24
כָּל דָּבָריב שֶׁמֻּתָּר לְקַיְּמוֹ מֻתָּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ בְּפֶסַח, כְּגוֹן לְמָכְרוֹ לְנָכְרִי אוֹ שְׁאָר מִינֵי הֲנָאוֹת: כהпункт 25
בְּגָדִים הַמְכֻבָּסִים בְּחֵלֶב חִטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה בָּהֶן מַמָּשׁוּת הֶחָמֵץ — מֻתָּר לְקַיְּמָן בְּפֶסַח, שֶׁכְּבָר נִפְסְדָה צוּרָתוֹ. וְכֵן נְיָרוֹת שֶׁדִּבְּקוּ אוֹתָן בְּבָצֵק שֶׁמַּמָּשׁוּת הֶחָמֵץ נִרְאֶה מִבַּחוּץ אֵין צָרִיךְ לְגָרְרוֹ וּלְבַעֲרוֹ, שֶׁכְּבָר נִפְסְדָה צוּרָתוֹ. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 134
מבואר שם שכל מאכלי הרופאים שנותנים לחולים נקרא דרך עשייתו ואינו מתבטל ע״ש: כל דבר כו׳ מותר ליהנות כו׳. עיין בתוס׳ ריש פרק כל שעה ד״ה ר׳ יהודה אומר כו׳, (ועיין במ״ש לקמן) ובמהרש״א שם, דסותר כלל זה לכאורה. וכ״כ בתשובת חכם צבי סי׳ פ״ו. ויש ליישב דשם מיירי בכותח דאסור לאכלו מן התורה בפסח כמבואר בתוס׳ ריש פרק ג׳.📖 Ссылка на источникглава 3
ואף למ״ד דאינו אסור אלא מדברי סופרים, מ״מ כשם שאסרוהו באכילה אף כשאין בו כזית בכדי אכילת פרס גזרה משום יש בו כך אסרוהו בהנאה מגזרה זו עצמה, דאיסור הנאה ביש בו הוא מן התורה, שהרי חייב עליו כרת בכזית כמ״ש הב״י והפרי חדש. ובאמת כותח אסור להשהותו מדברי סופרים אף לר״ת, גזירה שמא יאכלנו בפסח, כמ״ש הרא״ש ריש פרק ג׳,📖 Ссылка на источникглава 3
לחד שינוייא שבתוס׳ ריש פרק קמא, בשם רשב״א. וכן קיי״ל כמ״ש כל האחרונים. ור״י בתוס׳ ריש פרק כל שעה ס״ל כאידך שינויא, שהוא מסתם תוספות שהוא ר״י. אי נמי ס״ל לר״י כיון דלא אסור להשהותו אלא מדברי סופרים לא היה לנו לגזור שמא יסברו שנשתהה אצלו בפסח*, אבל בהנאה ס״ל כמ״ד דאסור מדאורייתא, וכמ״ש הרמב״ם דהלכה כרבי אליעזר, עיין בב״י:
[* אי לאו משום שמא יאמרו שבפסח מכרו כדמסיק.]