Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ז בכלי אחד כו׳. הנה המג״א כתב דאין צריך כלי אחד. ומיירי כשיש בעיסה הב׳ שיעור חלה, אבל כשאין בה שיעור חלה פשיטא דצריך צירוף כלי כמ״ש ביו״ד סי׳ שכ״ה.📖 Ссылка на источник
пункт 7
וְאִם הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן בְּחוּץ לָאָרֶץ, אִם הוּא רוֹצֶה יוּכַל לָלוּשׁ עוֹד עִסָּה קְטַנָּה בְּיוֹם טוֹב וִיצָרֵף שְׁתֵּי הָעִסּוֹתג בִּכְלִי אֶחָד בְּעִנְיָן שֶׁהֵם מִצְטָרְפוֹת לְחַלָּה, וְכֵיוָן שֶׁגַּם עִסָּה הַקְּטַנָּה נִתְחַיְּבָה בְּחַלָּה עַל יְדֵי צֵרוּף זֶה — יַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה גַּם עַל הָעִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְאִם רוֹצֶה לָלוּשׁ עוֹד עִסָּה גְדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁעוּר חַלָּה — אֵינוֹ צָרִיךְ לְצָרְפָן בִּכְלִי אֶחָד, רַק שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁבִּשְׁעַת הַפְרָשַׁת חַלָּה יִהְיוּ שְׁתֵּי הָעִסּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תנ״ז.📖 Ссылка на источниксиман 457
חпункт 8
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁצָּרִיךְ לָעִסָּה הַקְּטַנָּה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל אִם אֵינוֹ צָרִיךְ לָהּ בְּיוֹם טוֹב, וְאֵינוֹ אוֹפֶה אוֹתָהּ אֶלָּא כְּדֵי לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה עַל הָעִסָּה הַנִּלּוֹשָׁה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — הֲרֵי זֶה אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן אוֹכְלָהּ כֻּלָּהּ בְּיוֹם טוֹב. טпункт 9
הַמַּפְרִישׁ חַלָּה מֵעִסָּה טְמֵאָה אוֹ מֵעִסָּה טְהוֹרָה וְנִטְמֵאת הַחַלָּה — הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׂרְפֶנָּה בְּיוֹם טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מִצְוַת עֲשֵׂה בִּשְׂרֵפָתָהּ, לְפִי שֶׁיּוֹם טוֹב הוּא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵין עֲשֵׂה דוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. לְפִיכָךְ, בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁכֻּלָּנוּ טְמֵאִים וְנִטְמֵאת הַחַלָּה — אָסוּר לְשָׂרְפָהּ בְּיוֹם טוֹב, וְגַם אָסוּר לֶאֱפוֹתָהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, וְגַם לְטַלְטְלָהּ אָסוּר, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לִכְלוּם. אֲבָל מִיָּד כְּשֶׁקָּרָא לָהּ שֵׁם חַלָּה וַעֲדַיִן הִיא בְּיָדוֹ קֹדֶם שֶׁהִנִּיחָהּ — רַשַּׁאי לְטַלְטְלָהּ לְכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס״ו📖 Ссылка на источниксиман 266
עַיֵּן שָׁם. וּמַנִּיחָהּ שָׁם עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב, וְאָז יִשְׂרְפֶנָּה. יпункт 10
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחַלַּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֲסוּרָה לִטְמֵאִים, וְכֵן בְּחַלַּת חוּץ לָאָרֶץ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין נוֹהֲגִים לְהַאֲכִילָה לְכֹהֵן טָהוֹר מִקֶּרִי, דְּהַיְנוּ כֹּהֵן קָטָן פָּחוֹת מִט׳ שָׁנִים, אוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁטָּבַל לְקִרְיוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַאֲכִילָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין שָׁם כֹּהֵן טָהוֹר מִקֶּרִי, אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם כֹּהֵן טָהוֹר מִקֶּרִי — מֻתָּר לֶאֱפוֹתָהּ, וּמֻתָּר לוֹ לְהוֹלִיכָהּ לוֹ לְבֵיתוֹ, אֲפִלּוּ אִם הִפְרִישָׁהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְהָיָה אֶפְשָׁר לְהוֹלִיכָהּ לוֹ קֹדֶם יוֹם טוֹב. יאпункт 11
מֻתָּר לֶאֱפוֹת כִּכָּרוֹת עָבוֹת וּגְדוֹלוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁכִּכָּרוֹת קְטַנּוֹת יֵשׁ בָּהֶן טֹרַח יוֹתֵר בַּעֲרִיכַת כָּל אַחַת וְאַחַת אֲבָל כִּכָּרוֹת גְּדוֹלוֹת אֵין בָּהֶן טֹרַח כָּל כָּךְ — אֵין אָנוּ מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּכָּרוֹת קְטַנּוֹת כְּדֵי לְהַטְרִיחוֹ, וְעַל יְדֵי כֵן לֹא יָבֹא לֶאֱפוֹת יוֹתֵר מִכְּדֵי צֹרֶךְ יוֹם טוֹב. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
Йоре Деа, симан 325
עיין שם בש״ך סק״ו משמע שם דדוקא כשמפריש מהגדולה שיש בה שיעור חלה אין צריך צירוף כלי אבל כשמפריש מהקטנה צריך צירוף כלי. וכן משמע בהדיא בש״ך סי׳ שכ״ד ס״ק י״ט📖 Ссылка на источниксиман 324, п. 19
ויש בעיסה ב׳ שיעור שחייבת בחלה כו׳, משמע דאם אין בה שיעור צריך צירוף כלי. דליכא למימר דאם אין בה שיעור אין תקנתו מועיל כלום, זה אינו, דהא בהדיא מבואר בר״ש ורא״ש וטור והביאו רמ״א דמועיל. וכן משמע בהדיא בטור שם דאם אין בה כשיעור צריך צירוף כלי, עיין שם שכתב ויערבנו עם זאת העיסה, ולא כתב כן קודם דין זה. ומה שכתב הט״ז בשם רש״ל, מיירי כשיש בעיסה הב׳ כשיעור. ועיין שם בדרכי משה בשם תרומת הדשן. הנה הנה המג״א העתיק דברי התוס׳ דאפילו לכתחלה מותר לאפות פת הדראה ואח״כ פת נקיה. וצריך עיון, דאם הוא צריך לשתיהן פשיטא דשרי, ואם הוא מערים הרי המג״א בעצמו פסק בסי׳ תק״ז📖 Ссылка на источниксиман 507
דאסור להערים בפת, וכן כתב רש״ל, וכן כתבו ב״ח וט״ז סוף סי׳ תק״ג📖 Ссылка на источниксиман 503
בשם הגהות מיימוניות ור״ח. ומהתוס׳ אין ראיה, דאפשר דסבירא ליה כהמרדכי ורבינו יואל דמתירין להערים. וכן כתב הפרי חדש כאן ובלבד שלא יערים ע״ש. וצ״ע: