Порядок мусафа при молитве в одиночку

Орах Хаим · симан 591 · лист 4 из 4
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
חבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁכְּבָר הִתְחִיל לוֹמַר פָּסוּק אֶחָד שֶׁל מַלְכֻיּוֹת אוֹ שֶׁל זִכְרוֹנוֹת אוֹ שֶׁל שׁוֹפָרוֹת, אָז צָרִיךְ לְהַזְכִּיר כָּל הָעֲשָׂרָה פְּסוּקִים, אֲבָל אִם לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן בְּשׁוּם פָּסוּק, אִם הוּא רוֹצֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר כְּלָל הַפְּסוּקִים, אֶלָּא אוֹמֵר “וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ, וְכֵן כָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ, וְכֵן נֶאֱמַר עַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים, אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְכוּ׳”, וְכֵן בְּזִכְרוֹנוֹת וְכֵן בְּשׁוֹפָרוֹת.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, אֲבָל בִּזְמַן הַזֶּה אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן לְכַתְּחִלָּה, לְפִי שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם חוֹבָה לוֹמַר כָּל הָעֲשָׂרָה פְּסוּקִים וְאֵין לְשַׁנּוֹת:
טאֵין אוֹמְרִים לֹא בְּמַלְכֻיּוֹת וְלֹא בְּזִכְרוֹנוֹת וְלֹא בְּשׁוֹפָרוֹת פְּסוּקִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן פֻּרְעָנֻיּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אוֹמְרִים פְּסוּקִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם פֻּרְעָנֻיּוֹת שֶׁל נָכְרִים:
יאֵין אוֹמְרִים פָּסוּק זִכְרוֹנוֹת שֶׁל יָחִיד, כְּגוֹן “זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה”, “זָכְרֵנִי ה׳ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ”:
יא“שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד” הוּא עוֹלֶה לְמִנְיַן הַמַּלְכֻיּוֹת, דְּמִלַּת אֶחָד הוּא עִנְיַן מַלְכוּת, כְּלוֹמַר שֶׁהוּא יָחִיד וּמְיֻחָד וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וּלְפִיכָךְ אָנוּ מַשְׁלִימִין בּוֹ הַמַּלְכֻיּוֹת כְּדֵי לְסַיֵּם בְּשֶׁל תּוֹרָה:
יבתְּרוּעָה הֲרֵי הוּא כְּשׁוֹפָרוֹת, כְּגוֹן “יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם” עוֹלֶה לְמִנְיַן הַשּׁוֹפָרוֹת. וְכֵן תְּקִיעָה הוּא כְּשׁוֹפָרוֹת, כְּגוֹן “וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצוֹצְרוֹת וְגוֹ׳”, וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בּוֹ “חֲצוֹצְרוֹת” — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לְשׁוֹן תְּקִיעָה עוֹלֶה לְמִנְיַן שׁוֹפָרוֹת, וּלְפִיכָךְ אָנוּ מְסַיְּמִין בּוֹ הַשּׁוֹפָרוֹת כְּדֵי לְסַיֵּם בְּשֶׁל תּוֹרָה.
יֵשׁ מְדַקְדְּקִים לוֹמַר “וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הַיּוֹם תִּזְכֹּר”, דְּאִם יֹאמַר “לְזַרְעוֹ תִּזְכֹּר” יִהְיֶה גַּם עֵשָׂו בִּכְלָל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לְשַׁנּוֹת הַנֻּסְחָא הַיְשָׁנָה וְאַף עַל פִּי שֶׁאוֹמְרִים “לְזַרְעוֹ תִּזְכֹּר” אֵין עֵשָׂו בִּכְלָל זֶה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר “לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל”, וּלְעֵשָׂו לֹא נִתַּן, מִכְּלָל שֶׁאֵינוֹ נֶחְשָׁב מִזַּרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק כְּלָל. וּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה הוּא עִקָּר, מִשּׁוּם דְּבִתְפִלַּת יָמִים נוֹרָאִים יֵשׁ לָנוּ לְפָרֵשׁ בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוּם סָפֵק בְּבַקָּשָׁתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ״ב עַיֵּן שָׁם: