Порядок второго дня Рош а-Шана

Орах Хаим · симан 601 · лист 1
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
זוְכֵן בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁל יוֹם שֵׁנִי, לְכַתְּחִלָּה יִלְבַּשׁ הַתּוֹקֵעַ בֶּגֶד חָדָשׁ וְיִהְיֶה עָלָיו בִּשְׁעַת בִּרְכַּת “שֶׁהֶחֱיָנוּ” (וּמִנְהַג סְפָרַד שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ “שֶׁהֶחֱיָנוּ”).
וְאִם חָל יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת שֶׁלֹּא תָּקְעוּ בַּשּׁוֹפָר — אֵינוֹ צָרִיךְ לִלְבֹּשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ בִּשְׁעַת תְּקִיעוֹת יוֹם שֵׁנִי, כֵּיוָן שֶׁלֹּא בֵּרַךְ עֲדַיִן “שֶׁהֶחֱיָנוּ” עַל הַשּׁוֹפָר:
סֵדֶר יוֹם שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבוֹ ב׳ סְעִיפִים
אבְּיוֹם שֵׁנִי מִתְפַּלְלִים שַׁחֲרִית וּמוּסָף כְּמוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן.
וְקוֹרִין מִ“וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם” עַד סוֹף הַסֵּדֶר, כְּדֵי לְהַזְכִּיר עֲקֵדַת יִצְחָק, וּמַפְטִיר קוֹרֵא בַּתּוֹרָה כְּמוֹ אֶתְמוֹל, וּמַפְטִיר בְּיִרְמְיָה “כֹּה אָמַר וְגוֹ׳ עַד הֲבֵן יַקִּיר וְגוֹ׳”, מִפְּנֵי שֶׁחוֹבַת הַיּוֹם לְהַזְכִּיר זִכְרוֹנוֹת וּבְאוֹתוֹ עִנְיָן נֶאֱמַר “זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי וְגוֹ׳”:
בוּבְמוֹצָאֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מַבְדִּילִין בֵּין בַּתְּפִלָּה בֵּין עַל הַכּוֹס כְּמוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֶלָּא שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַבְּשָׂמִים וְעַל הָאֵשׁ כְּמוֹ בִּשְׁאָר מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תצ״א עַיֵּן שָׁם:
סֵדֶר עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וּבוֹ ה׳ סְעִיפִים
אמִתְעַנִּין לְמָחֳרַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהוּא תַּעֲנִית צִבּוּר כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקמ״ט, וְכָל הִלְכוֹתָיו נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תק״נ עַיֵּן שָׁם:
בוְכָל הַיָּמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים מַרְבִּים בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים. וְנוֹהֲגִים לוֹמַר “אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כוּ׳” עֶרֶב וָבֹקֶר, מִלְּבַד בְּשַׁבָּת, וְכֵן בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר מִנְחָה אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ״ד:
גוְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם חוּץ מִשַּׁבָּת ג׳ פְּעָמִים וִדּוּי קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, מִלְּבַד בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ אֶלָּא פַּעַם אַחַת:
דאִם אֵרַע מִילָה בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן וְלֹא “וְהוּא רַחוּם כוּ׳”, אֲבָל אוֹמְרִים “אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ” (וְ“אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם” וְ“לַמְנַצֵּחַ”):
האֵין נוֹתְנִים חֵרֶם בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר כֹּחוֹת הַדִּין בַּזְּמַן הַהוּא. וְכֵן אֵין מַשְׁבִּיעִין אָדָם בְּבֵית דִּין בַּיָּמִים הָאֵלּוּ, שֶׁלֹּא לְהָבִיא עֹנֶשׁ שְׁבוּעָה לָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל לַעֲשׂוֹת דִּין בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ — בְּוַדַּאי מִצְוָה רַבָּה יֵשׁ לָדוּן וּלְהוֹצִיא הַגְּזֵלָה מִתַּחַת יָדוֹ, שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה — אֵין דִּין לְמַעְלָה. וְאִם יֵשׁ עֵסֶק שְׁבוּעָה בֵּינֵיהֶם — יַנִּיחוּהוּ עַד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים: