Симан 603

Орах Хаим · симан 603 · лист 1 из 2
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וּבוֹ סְעִיף אֶחָד
אאַף מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּכָל הַשָּׁנָה מִפַּת שֶׁל פַּלְטֵר גּוֹי (עַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן קי״ב), מִכָּל מָקוֹם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה יֵשׁ לוֹ לִזָּהֵר מִמֶּנּוּ. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱפוֹת בְּעַצְמוֹ — יַכְשִׁיר אֶת הַתַּנּוּר שֶׁאוֹפִין בּוֹ גּוֹיִם, שֶׁיַּשְׁלִיךְ יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר קֵיסָם אֶחָד כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קי״ב. מִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אִם אֵין לְפָנָיו פַּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַד יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מִילִין מִמָּקוֹם שֶׁהוּא עוֹמֵד בּוֹ וְרוֹצֶה לֶאֱכֹל — מֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל פַּת שֶׁל פַּלְטֵר גּוֹי אֲפִלּוּ בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּר בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה שָׁם.
וְיֵשׁ לְכָל אָדָם לְחַפֵּשׂ וּלְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב מֵהֶם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וּסְפֵק עֲבֵרָה צְרִיכָה יוֹתֵר תְּשׁוּבָה מֵעֲבֵרָה וַדָּאִית, כִּי עַל עֲבֵרָה וַדָּאִית אָדָם מִתְחָרֵט בְּכָל לִבּוֹ, אֲבָל סְפֵק עֲבֵרָה הוּא מִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לוֹמַר שֶׁמָּא לֹא עָשִׂיתִי עֲבֵרָה וְאֵינוֹ מִתְחָרֵט עָלֶיהָ חֲרָטָה גְּמוּרָה וַהֲרֵי נִשְׁאָר עֹנֶשׁ הָעֲבֵרָה עָלָיו, וּלְכָךְ הָיָה צָרִיךְ קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי הַבָּא עַל הַסָּפֵק לִהְיוֹת יוֹתֵר בְּיֹקֶר מִקָּרְבַּן חַטָּאת הַבָּא עַל הַוַּדַּאי:
סֵדֶר עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וּבוֹ ז׳ סְעִיפִים
א“וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וְגוֹ׳”, וְכִי בְּתִשְׁעָה מִתְעַנִּין? וַהֲלֹא אֵין מִתְעַנִּין אֶלָּא בָּעֲשִׂירִי, שֶׁנֶּאֱמַר “בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם”, וְנֶאֱמַר “מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב וְגוֹ׳”, אֶלָּא עִנְיַן הַכָּתוּב הָכִינוּ עַצְמְכֶם בַּתְּשִׁיעִי לְעִנּוּי הָעֲשִׂירִי, שֶׁתֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ בַּתְּשִׁיעִי כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְהִתְעַנּוֹת בָּעֲשִׂירִי, וְהוּא מֵאַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא צִוָּם לְהִתְעַנּוֹת אֶלָּא יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה וּלְטוֹבָתָם לְכַפֵּר עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְצִוָּם שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ תְּחִלָּה שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם הָעִנּוּי.
וּמַה שֶּׁהוֹצִיא הַכָּתוּב אֶת הָאֲכִילָה בִּלְשׁוֹן עִנּוּי וְלֹא אָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ בַּתְּשִׁיעִי, לוֹמַר לְךָ שֶׁהָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּתְּשִׁיעִי — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הָיָה מִתְעַנֶּה בּוֹ מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ, שֶׁאֵין שְׂכַר הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹמֶה לִשְׂכַר הַמִּתְעַנֶּה מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל זֶה שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּתְּשִׁיעִי שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד כְּאִלּוּ הָיָה מִתְעַנֶּה (בַּתְּשִׁיעִי וּבָעֲשִׂירִי) מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה לְהִתְעַנּוֹת (בִּשְׁנֵיהֶם).