Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Порядок завершающей трапезы перед постом

Орах Хаим · симан 608 · лист 2 из 3
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֵין לִי אֶלָּא מִלְּפָנָיו, מִלְּאַחֲרָיו מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר “מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב”, הֻקְּשׁוּ שְׁנֵי הָעֲרָבִים זֶה לָזֶה, וְאֵין לִי אֶלָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים, שַׁבָּת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר “תִּשְׁבְּתוּ”, יוֹם טוֹב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר “שַׁבַּתְּכֶם”, כָּל שְׁבוּת שֶׁאַתָּה שׁוֹבֵת — אַתָּה מוֹסִיף לָהּ בֵּין מִלְּפָנֶיהָ בֵּין מִלְּאַחֲרֶיהָ.
יָכוֹל יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת עַל הַתּוֹסֶפֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר “וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי וְגוֹ׳”, וְכֵן בְּעִנּוּי הוּא אוֹמֵר “כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה וְגוֹ׳” — עַל עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם עָנוּשׁ כָּרֵת, אֲבָל אֵין עֹנֶשׁ כָּרֵת עַל הַתּוֹסֶפֶת:
בוְתוֹסֶפֶת זֶה צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, דְּאִלּוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת עַצְמוֹ (סְפֵק יוֹם) סְפֵק לַיְלָה הוּא וְאֵינוֹ נִקְרָא תּוֹסֶפֶת, וְאַף אִם לֹא הָיָה הַכָּתוּב מַזְהִיר עָלָיו — הָיָה צָרִיךְ לִפְרֹשׁ מִסְּפֵק עֲבֵרָה:
גוְתוֹסֶפֶת זֶה אֵין לוֹ שִׁעוּר, אֶלָּא שֶׁמִּתְּחִלַּת הַשְּׁקִיעָה שֶׁאֵין הַשֶּׁמֶשׁ נִרְאֶה עַל הָאָרֶץ עַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא ג׳ רְבִיעֵי מִילִין קֹדֶם הַלַּיְלָה, וְהַזְּמַן הַזֶּה שֶׁהוּא מַהֲלַךְ ג׳ מִילִין וּרְבִיעַ רָצָה לַעֲשׂוֹת כֻּלּוֹ תּוֹסֶפֶת — עוֹשֶׂה, רָצָה לַעֲשׂוֹת מִקְצָתָהּ — עוֹשֶׂה, וּבִלְבַד שֶׁיּוֹסִיף אֵיזֶה זְמַן שֶׁיִּהְיֶה וַדַּאי מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ:
דנָשִׁים שֶׁאוֹכְלוֹת וְשׁוֹתוֹת עַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מַמָּשׁ וְהֵן אֵינָן יוֹדְעוֹת שֶׁמִּצְוָה לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ — אֵין מְמַחִין בְּיָדָן, אִם הוּא יָדוּעַ שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יִשְׁמְעוּ לָנוּ וְיַעֲשׂוּ בְּזָדוֹן, דְּמוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִים.
וְכֵן הַדִּין בְּכָל דְּבַר אִסּוּר שֶׁאֵינוֹ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים לְמָדוּהוּ מִמִּדְרַשׁ הַפְּסוּקִים, אוֹ שֶׁהוּא קַבָּלָה בְּיָדָם הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, אוֹ שֶׁהֵן בְּעַצְמָן אָסְרוּ דָּבָר וְאָדָם אֶחָד עוֹבֵר עַל דִּבְרֵיהֶם בִּשְׁגָגָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָאִסּוּר, וְאַף אִם יוֹדִיעַ לוֹ הָאִסּוּר לֹא יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ — אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ, דְּמוּטָב שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹגֵג וְלֹא יִהְיֶה מֵזִיד:
האֲבָל דָּבָר שֶׁאִסּוּרוֹ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדוּעַ לָנוּ שֶׁהַחוֹטֵא הַזֶּה לֹא יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אַף אִם נוֹדִיעַ לוֹ הָאִסּוּר — אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ, לְפִי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה בָּזֶה וְעַל יְדֵי שֶׁמּוֹחֶה בְּיָדוֹ הוּא מוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהָעַרְבוּת.