Пробуждение утром · поздняя редакция

Орах Хаим · симан 1 · лист 2 из 4
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דוּמִיָּד שֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ לָקוּם בִּזְרִיזוּת בַּחֲצוֹת, אוֹ קֹדֶם עַמּוּד הַשַּׁחַר בְּמִדָּה בֵּינוֹנִית — יַחְשֹׁב בְּלִבּוֹ לִפְנֵי מִי הוּא שׁוֹכֵב, וְיֵדַע שֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוֹפֵף עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ”, וְאִלּוּ הָיָה שׁוֹכֵב לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם הָעוֹמֵד עָלָיו — הָיָה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, קַל וָחֹמֶר לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא:
הוְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים לִפְנֵי הָאֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָמִיד”, כִּי אֵין יְשִׁיבַת הָאָדָם וּתְנוּעוֹתָיו וַעֲסָקָיו וְהוּא לְבַדּוֹ בְּבֵיתוֹ כִּישִׁיבָתוֹ וּתְנוּעוֹתָיו וַעֲסָקָיו וְהוּא לִפְנֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְאֵין דִּבּוּרוֹ וְהַרְחָבַת פִּיו כִּרְצוֹנוֹ וְהוּא עִם אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ כְּדִבּוּרוֹ בְּמוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ, כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיָּשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ, שֶׁהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה׳, הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא” — מִיָּד יַגִּיעַ אֵלָיו הַיִּרְאָה וְהַהַכְנָעָה בְּפַחַד ה׳ וּבָשְׁתּוֹ מִמֶּנּוּ תָּמִיד.
וְאִם לֹא יַגִּיעַ אֵלָיו מִיָּד — יַעֲמִיק הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה עַד שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו, וְגַם יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו, שֶׁהֵם הַמּוֹנְעִים מֵהַגִּיעַ אֵלָיו הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים וגו׳”:
ווְטוֹב לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לוֹמַר מִיָּד שֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ (“מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”), וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֹּר אֶת ה׳ הָעוֹמֵד עָלָיו וְיָקוּם בִּזְרִיזוּת. אַךְ לֹא יָקוּם וְיַעֲמֹד בְּפֶתַע פִּתְאֹם, אֶלָּא יִשְׁהֶה מְעַט, עַד שֶׁיִּגְמֹר נֻסָּח זֶה בְּעוֹדוֹ שׁוֹכֵב אוֹ יוֹשֵׁב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ.
וּלְפִי שֶׁבְּנֻסָּח זֶה אֵין בּוֹ שׁוּם שֵׁם מִשִּׁבְעָה שֵׁמוֹת שֶׁאֵינָם נִמְחָקִין — אֵין אִסּוּר לְאָמְרוֹ קֹדֶם שֶׁנָּטַל יָדָיו, אַף אִם יָשַׁן עַל מִטָּתוֹ עָרֹם וּמִסְּתָּמָא נָגְעוּ יָדָיו בִּמְקוֹמוֹת מְטֻנָּפִים שֶׁבְּגוּפוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ד.