Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Ведение дел и торговли

Орах Хаим · симан 156 · лист 5 из 9
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ד(רַמְבַּ״ם בְּסֵפֶר הַמִּצְוֹת בַּעֲשָׂיִין סִימָן ו׳, וְגַם הָרַמְבַּ״ן בַּהַשָּׂגוֹת שָׁם סִימָן ז׳ מוֹדֶה לְזֶה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהַ“מְּגִלַּת אֶסְתֵּר” שָׁם סק״ב כָּתַב שֶׁאֵין הַגִּרְסָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ״ן. וְכֵן הוּא בְּפֶרֶק קַמָּא דִּתְמוּרָה דַּף ג׳ סוֹף ע״ב כִּדְבָרָיו, וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם. סמ״ג עֲשָׂיִין סִימָן ח׳) מִצְוַת עֲשֵׂה לִדָּבֵק בְּיוֹדְעֵי ה׳ וּבְתוֹרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבוֹ תִדְבָּק” (בְּפָרָשַׁת עֵקֶב יו״ד, כ׳). וְנִכְפַּל הַצִּוּוּי בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּלְדָבְקָה בוֹ” (סוֹף פָּרָשַׁת נִצָּבִים). וְאָמְרוּ רַזַ״ל: וְכִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה? אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים בְּפֵרוּשׁ מִצְוָה זוֹ: הִדָּבֵק בַּחֲכָמִים וּבְתַלְמִידֵיהֶם כְּדֵי לִלְמֹד מַעֲשֵׂיהֶם. וְכֵן צִוּוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ: הֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם. לְפִיכָךְ, צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם, וּלְהַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְלַעֲשׂוֹת פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, וּלְהִתְחַבֵּר לָהֶם בְּכָל מִינֵי חִבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּלְדָבְקָה בוֹ”. וְכָל הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדָה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ — כְּאִלּוּ נֶהֱנֶה מִזִּיו הַשְּׁכִינָה.
וְעוֹד דָּרְשׁוּ בְּסִפְרֵי שָׁם: “וּלְדָבְקָה בוֹ” — לְמַד דִּבְרֵי אַגָּדָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם (וְעַיֵּן בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק כ״ט. וְעַיֵּן בַּגְּמָרָא פֶּרֶק בַּתְרָא דְּיוֹמָא דַּף ע״ה ע״א עַל פָּסוּק “וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא”, וְהוּא מֵהַמְּכִילְתָּא):
המִצְוָה עַל כָּל אָדָם לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּגוּפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לָחוּס עַל כְּבוֹדוֹ וְעַל מָמוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁחָס עַל כָּבוֹד וּמָמוֹן שֶׁלּוֹ. וְהַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ — אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:
וכְּשֶׁיֶּחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ לֹא יִשְׂטְמֶנּוּ וְיִשְׁתֹּק, אֶלָּא מִצְוָה עָלָיו לְהוֹדִיעוֹ וְלוֹמַר “לָמָּה עָשִׂיתָ לִי כָּךְ וְכָךְ”, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ”. וְאִם רוֹצֶה לִמְחֹל לוֹ וְלֹא לְהוֹכִיחוֹ — הֲרֵי זֶה מִדַּת חֲסִידוּת, וְלֹא הִקְפִּידָה הַתּוֹרָה אֶלָּא עַל הַמַּשְׂטֵמָה:
זהָרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁחָטָא אוֹ שֶׁהָלַךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה — מִצְוָה עָלָיו לְהַחֲזִירוֹ לַמּוּטָב, וּלְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא חוֹטֵא עַל נַפְשׁוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָרָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ”. וְאִם לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ — יַחֲזֹר וְיוֹכִיחֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ” — אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים, עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ הַחוֹטֵא אוֹ יְקַלְּלֶנּוּ.