Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Еда во время трапезы и после неё

Орах Хаим · симан 177 · лист 4 из 4
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל אִם יָדוּעַ שֶׁלֹּא הָיָה דַּעְתּוֹ עַל זֶה כְּלָל, כְּגוֹן שֶׁאַחַר שֶׁבֵּרַךְ עַל הַפַּת שָׁלְחוּ לוֹ דּוֹרוֹן מִבֵּית אֲחֵרִים שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם וְלֹא הָיָה דַּעְתּוֹ עַל הַדּוֹרוֹן — אֵינוֹ נִפְטָר בְּבִרְכַּת הַפַּת אֲפִלּוּ הוּא דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָבֹא לְלַפֵּת אֶת הַפַּת וּמְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת. וְעַכְשָׁו אֵין הָעוֹלָם נִזְהָרִים בָּזֶה בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, מִפְּנֵי שֶׁבֵּינֵינוּ הוּא דָּבָר מָצוּי שֶׁאֶחָד שׁוֹלֵחַ לַחֲבֵרוֹ דּוֹרוֹן בַּסְּעוּדָה אֲפִלּוּ מִבֵּית אֲחֵרִים.
(וְכָל זֶה לְעִנְיַן אִם נִפְטָר בְּבִרְכַּת הַפַּת, אֲבָל כָּל דָּבָר שֶׁנִּפְטָר בְּבִרְכַּת הַפַּת, אַף עַל פִּי שֶׁסִּיֵּם לְאָכְלוֹ וְגָמַר בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ עוֹד בִּסְעוּדָה זוֹ וְחָזַר וְנִמְלַךְ לֶאֱכֹל — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע״ט):
ווּדְבָרִים הַבָּאִים לְאַחַר הַסְּעוּדָה (שֶׁהָיָה מִנְהָג בִּימוֹת חַכְמֵי הַתַּלְמוּד, שֶׁבְּסוֹף הַסְּעוּדָה הָיוּ מוֹשְׁכִים יְדֵיהֶם מִן הַפַּת וּמְסִירִים אוֹתָהּ, וְגַם הַשֻּׁלְחָנוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁלִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְקוֹבְעִין עַצְמָן לֶאֱכֹל פֵּרוֹת וּפַרְפְּרָאוֹת לְקִנּוּחַ סְעוּדָה וְלִשְׁתּוֹת יַיִן), הֲרֵי כָּל מַה שֶּׁמְּבִיאִים אָז לִפְנֵיהֶם, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּם לָבֹא לְלַפֵּת הַפַּת — טְעוּנִים בְּרָכָה בֵּין לִפְנֵיהֶם בֵּין לְאַחֲרֵיהֶם (וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר פֵּרוֹת, חוּץ מִתְּמָרִים שֶׁנִּפְטָרִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר״ח), מִפְּנֵי שֶׁ“הַמּוֹצִיא” וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אֵינָן פּוֹטְרִים אֶלָּא מַה שֶּׁנֶּאֱכָל תּוֹךְ עִקַּר הַסְּעוּדָה, בְּעוֹד שֶׁלֹּא סִלְּקוּ יְדֵיהֶם מֵהַפַּת.
וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין מְסַלְּקִין הַשֻּׁלְחָן אַחַר הַסְּעוּדָה קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — אֵין לָנוּ סִלּוּק הַפַּת בִּסְתָם עַד בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אוֹ מַיִם אַחֲרוֹנִים, אוֹ שֶׁיִּטֹּל כּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּיָדוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו, אוֹ שֶׁיֹּאמַר “תְּנוּ כּוֹס וּנְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן”, שֶׁאָז סִלֵּק דַּעְתּוֹ מִלֶּאֱכֹל לְגַמְרֵי (וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁמְּסַלֵּק אֶת עַצְמוֹ מִלֶּאֱכֹל עוֹד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר “תְּנוּ וּנְבָרֵךְ”. וְהוּא הַדִּין אִם גָּמַר כֵּן בְּלִבּוֹ).
וְאַף עַל פִּי שֶׁאִם חוֹזֵר וְנִמְלָךְ לֶאֱכֹל פַּת יֵשׁ מַתִּירִין לֶאֱכֹל בְּלֹא בְּרָכָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע״ט, וְאָז יָכוֹל גַּם כֵּן לֶאֱכֹל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנִּפְטְרוּ בְּבִרְכָתָהּ, מִכָּל מָקוֹם, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא חָזַר וְיָדָיו מְסֻלָּקוֹת הֵימֶנָּה — אֵין שְׁאָר דְּבָרִים נִפְטָרִים בְּבִרְכָתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סִלֵּק דַּעְתּוֹ מֵהֶם: