Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁנּוֹטְלִים שָׂכָר עַל מְלַאכְתָּם מִלְּבַד סְעוּדָתָן, אֲבָל אִם אֵין נוֹטְלִים שָׂכָר אֶלָּא הַסְּעוּדָה שֶׁאוֹכְלִים לְבַד — מְבָרְכִין כָּל הַד׳ בְּרָכוֹת כְּתִקּוּנָן. וְכֵן אִם בַּעַל הַבַּיִת מֵסֵב עִמָּהֶם בַּסְּעוּדָה, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹטְלִים שָׂכָר מִלְּבַד הַסְּעוּדָה — מְבָרְכִין כָּל ד׳ בְּרָכוֹת. וְעַכְשָׁו לְעוֹלָם מְבָרְכִין כָּל ד׳ בְּרָכוֹת, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד בְּכָךְ, וּמִן הַסְּתָם עַל דַּעַת כֵּן שׂוֹכְרִים פּוֹעֲלִים, שֶׁיְּבָרְכוּ כָּל הַד׳ בְּרָכוֹת: בִּרְכַּת זִמּוּן בִּשְׁלֹשָׁה אוֹ בַּעֲשָׂרָה, וּבוֹ ז׳ סְעִיפִים א
пункт 1
כְּבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ז📖 Ссылка на источниксиман 167
שֶׁבִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין אֵינָהּ דּוֹמָה לְבִרְכַּת הַמִּצְוֹת שֶׁאֶחָד מוֹצִיא חֲבֵרוֹ בְּבִרְכָתוֹ, אֲבָל בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין מִי שֶׁנֶּהֱנָה הוּא מְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ עַל הֲנָאָתוֹ, וְאֵין חֲבֵרוֹ פּוֹטְרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִקְבְּעוּ יַחַד בְּדָבָר שֶׁקְּבִיעוּת מוֹעֶלֶת בּוֹ, שֶׁדַּרְכּוֹ בְּכָךְ, שֶׁקְּבִיעוּתָם מְצָרַפְתַּם לִהְיוֹת נֶחְשָׁבִים כְּגוּף אֶחָד, וּבְרָכָה אַחַת לְכֻלָּם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁדַּעְתָּם לְהִתְחַבֵּר וְלִקְבֹּעַ עַצְמָן לֶאֱכֹל יַחַד, אֲבָל בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר אָכְלוּ וְהֵם מִתְפָּרְדִים זֶה מִזֶּה — אֵינָן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְהֵחָשֵׁב כְּגוּף אֶחָד שֶׁיִּפָּטְרוּ בִּבְרָכָה אַחַת מֵהֶם, אֶלָּא אִם כֵּן הֵם מִשְּׁלֹשָׁה וּלְמַעְלָה, שֶׁיֵּשׁ שֶׁבַח וְקִלּוּס יוֹתֵר כְּשֶׁמִּצְטָרְפִין לִבְרָכָה אַחַת, לְפִי שֶׁהֵם רְאוּיִם לְזַמֵּן, כְּלוֹמַר לְהִזְדַּמֵּן יַחַד לְצֵרוּף בְּרָכָה בִּלְשׁוֹן רַבִּים. וְאוֹמֵר אֶחָד מֵהֶם: “נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ”, וְהַשְּׁנַיִם אוֹמְרִים: “בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ”. וְאִם הֵם שְׁלֹשָׁה בְּלֹא הַמְבָרֵךְ, יָכוֹל לוֹמַר: “בָּרְכוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ”, כֵּיוָן שֶׁהֵם רְאוּיִם לְבָרֵךְ בִּלְשׁוֹן רַבִּים בִּלְעָדוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, יוֹתֵר טוֹב לוֹמַר: “נְבָרֵךְ”, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא עַצְמוֹ מִכְּלַל הַמְבָרְכִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר “נְבָרֵךְ”, צָרִיךְ הוּא לַחֲזֹר וּלְהַכְנִיס עַצְמוֹ לִכְלַל הַמְבָרְכִים, לִגְמֹר וְלַחֲזֹר וְלוֹמַר אַחֲרֵיהֶם: “בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ”, וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל: “בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם וְכוּ׳”. וּמִי שֶׁאוֹמֵר גַּם בָּרִאשׁוֹנָה “וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ” — אֵין מוֹחִין אוֹתוֹ: בпункт 2
יֵשׁ נוֹהֲגִין לְהוֹסִיף “בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ” קֹדֶם שֶׁמַּתְחִילִין “בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן וְכוּ׳”, וְהוּא תּוֹסֶפֶת עַל בִּרְכַּת הַזִּמּוּן. אֲבָל כְּשֶׁמְּבָרֵךְ בְּיָחִיד אֵין מָקוֹם לְאָמְרוֹ (וְגַם בְּזִמּוּן אוֹמְרוֹ הַמְזַמֵּן לְבַדּוֹ וְלֹא הַמְסֻבִּין).