Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Зимун втроём и вдесятером

Орах Хаим · симан 192 · лист 3 из 3
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דכָּל הַמְשַׁנֶּה מִזֶּה הַנֻּסָּח, כְּגוֹן שֶׁאוֹמֵר: “נְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ”, אוֹ שֶׁאוֹמֵר: “נְבָרֵךְ לְמִי שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ” — הֲרֵי זֶה בּוּר, שֶׁכְּשֶׁאוֹמֵר “נְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן”, נִרְאֶה כִּמְבָרֵךְ לַמָּזוֹן, וּכְשֶׁאוֹמֵר “לְמִי שֶׁאָכַלְנוּ”, מַשְׁמַע שֶׁמְּרֻבִּים הֵם, זֶה זָן אֶת זֶה, וְזֶה אֶת זֶה, וּלְפִי דְּבָרָיו מְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן “שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ” סְתָם, מַשְׁמַע שֶׁהוּא יְחִידִי שֶׁהַכֹּל אוֹכְלִים מִשֶּׁלּוֹ. וּמַה שֶּׁאוֹמְרִים בַּהַגָּדָה “לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ”, זֶהוּ לְפִי שֶׁבְּנִסִּים אִי אֶפְשָׁר לִטְעוֹת שֶׁעוֹשֶׂה נִסִּים זוּלָתִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּבְרָכָה אֶפְשָׁר לִטְעוֹת שֶׁמְּבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת.
וּכְשֶׁהֵם עֲשָׂרָה, כֵּיוָן שֶׁמַּזְכִּירִין אֶת הַשֵּׁם אֵין מָקוֹם לִטְעוֹת שֶׁמְּבָרְכִין הַמָּזוֹן, וְיָכוֹל לוֹמַר: “נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ”, אֲבָל לֹא “לְמִי שֶׁאָכַלְנוּ”, כִּי לֹא יִהְיֶה פֵּרוּשׁ לִדְבָרָיו כְּלָל. וְאַף אִם יֹאמַר: “מִי שֶׁאָכַלְנוּ”, הֲרֵי זֶה בּוּרוּת, כִּי מַה סִּימָן צָרִיךְ לָתֵת:
הוְכֵן הָאוֹמֵר בִּמְקוֹם “וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ” — “וּמִטּוּבוֹ חָיִינוּ”, אוֹ “וּבְטוּבוֹ חַיִּים” — הֲרֵי זֶה בּוּר, שֶׁ“מִּטּוּבוֹ” מַשְׁמַע דָּבָר מוּעָט, וּמְמַעֵט בְּתַגְמוּלָיו שֶׁל מָקוֹם. וּמַה שֶּׁאוֹמְרִים: “שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ”, זֶהוּ בִּשְׁאֵלָה, שֶׁהַשּׁוֹאֵל שׁוֹאֵל דָּבָר מוּעָט, כְּעָנִי בַּפֶּתַח שֶׁאֵינוֹ מֵרִים רֹאשׁ לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה. “וּבְטוּבוֹ חַיִּים”, מַשְׁמַע שְׁאָר הָעוֹלָם חַיִּים וְלֹא הוּא, וּמוֹצִיא עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל:
ואִם טָעָה הַמְזַמֵּן בַּעֲשָׂרָה וְהָעוֹנִים וְלֹא הִזְכִּירוּ אֶת הַשֵּׁם בְּבִרְכַּת הַזִּמּוּן — אֵינָם יְכוֹלִים לַחֲזֹר וּלְזַמֵּן בְּשֵׁם, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר יָצְאוּ יְדֵי חוֹבַת זִמּוּן, אֶלָּא שֶׁבִּטְּלוּ מִצְוַת הַזְכָּרַת הַשֵּׁם, וּמְעֻוָּת שֶׁלֹּא יוּכַל לִתְקֹן הוּא. אֲבָל אִם עֲדַיִן לֹא עָנוּ אַחֲרָיו, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמָה עֲדַיִן מִצְוַת זִמּוּן — יַחֲזֹר הַמְבָרֵךְ וִיזַמֵּן בְּשֵׁם, וְאַחַר כָּךְ יַעֲנוּ אַחֲרָיו:
זבַּזֹּהַר הִזְהִירוּ לוֹמַר בְּפִיו קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן: “תֵּן לָנוּ הַכּוֹס וּנְבָרֵךְ”, אוֹ “בֹּאוּ וּנְבָרֵךְ”, לְפִי שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ הַזְמָנָה בַּפֶּה עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתוֹ, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה וּלְהַעֲבִיר מַה שֶּׁכְּנֶגְדָהּ. וּמִזֶּה נוֹהֲגִים לוֹמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז (רַבּוֹתַי מִי״ר וֶועלִי״ן בֶּענְטְשִׁי״ן), וְהֵם עוֹנִין: “יְהִי שֵׁם ה׳ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם”: