Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַפְלִיג בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּלָל אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ מוּעָט — אָסוּר לָהֶם לְשַׁנּוֹת מֵהַמִּנְהָג, עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תס״ח📖 Ссылка на источник ויש מתירין כו׳. עיין בב״ח שדעתו להקל לגמרי. ואף רא״ם לא החמיר אלא כשיושב למטה מי׳ טפחים ע״ש. והמ״א סתר דברי הב״ח, אבל דברי רא״ם אין לנו לסתור להחמיר בדברי סופרים שכל המחמיר בדברי סופרים עליו להביא ראיה וטעם לדבריו כדתנן בפ״ד דידים. והמ״א לשיטתיה אזיל דס״ל בסי׳ רס״ו📖 Ссылка на источник
симан 468
וּבְיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן רי״ד:📖 Ссылка на источниксиман 214
גпункт 3
וְכָל זֶה בְּיַמִּים, אֲבָל בִּנְהָרוֹת כֵּיוָן שֶׁאֵין שׁוּם צַעַר לְהַמַּפְלִיגִין בָּהֶן — מֻתָּר לְהַפְלִיג בָּהֶם אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּכָל עִנְיָן אִם הַסְּפִינָה הוֹלֶכֶת בִּשְׁבִיל נָכְרִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוֹלֵךְ בְּשַׁבָּת כַּמָּה פַרְסָאוֹת — אֵין בְּזֶה מִשּׁוּם אִסּוּר תְּחוּמִין אֲפִלּוּ לְהָאוֹמְרִים דִּתְחוּם י״ב מִיל הוּא מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר “אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ”, דְּהַיְנוּ מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה י״ב מִיל, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁמְּהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַמַּיִם — אֵין בְּזֶה אִסּוּר מִן הַתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה בַּיַּבָּשָׁה. וְאַף עַל פִּי שֶׁעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ אִסּוּר תְּחוּמִין בְּמַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִכָּל מָקוֹם אִם הַסְּפִינָה מְהַלֶּכֶת לְמַעְלָה מִי׳ טְפָחִים מִקַּרְקַע הַנָּהָר — אֵין בְּזֶה אִסּוּר אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לְפִי שֶׁיֵּשׁ סָפֵק אִם יֵשׁ אִסּוּר תְּחוּמִין לְמַעְלָה מִי׳ טְפָחִים אֲפִלּוּ בְּי״ב מִיל בַּיַּבָּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת״ד,📖 Ссылка на источниксиман 404
וְכֵיוָן שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם אֵין אִסּוּר תְּחוּמִין אֲפִלּוּ י״ב מִיל אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי הַכֹּל, אִם כֵּן הֲרֵי זֶה סְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁהוֹלְכִין בּוֹ לְהָקֵל בְּכָל מָקוֹם. אֲבָל אִם הַסְּפִינָה מְהַלֶּכֶת לְמַטָּה מִי׳ טְפָחִים, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין י׳ טְפָחִים מַיִם מִתַּחַת שׁוּלֵי הַסְּפִינָה עַד קַרְקָעִית הַנָּהָר — אָסוּר לֵילֵךְ בָּהּ בְּשַׁבָּת חוּץ לַתְּחוּם, אֲפִלּוּ נִכְנַס לַסְּפִינָה שְׁלֹשָׁה יָמִים קֹדֶם הַשַּׁבָּת, דְּהַיְנוּ מִלֵּיל רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת וְאֵילַךְ, וַאֲפִלּוּ אִם הַסְּפִינָה מְשֻׁקַּעַת הַרְבֵּה בַּמַּיִם בְּעִנְיָן שֶׁאֵצֶל דָּפְנֶיהָ יֵשׁ בַּמַּיִם עֹמֶק י׳ טְפָחִים וְתַחַת שׁוּלֶיהָ אֵין שָׁם י׳ טְפָחִים — הֲרֵי זֶה אָסוּר, אֲפִלּוּ אִם הוּא יוֹשֵׁב לְמַעְלָה בְּעִנְיָן שֶׁמִּמְּקוֹם יְשִׁיבָתוֹ יֵשׁ יוֹתֵר מִי׳ טְפָחִים. ב וְיֵשׁ מַתִּירִין כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב לְמַעְלָה מִי׳ טְפָחִים וְאֵין רַגְלָיו תְּלוּיוֹת לְתוֹךְ מַטָּה מִי׳ טְפָחִים, אִם הַסְּפִינָה מְהַלֶּכֶת לְמַעְלָה מִג׳ טְפָחִים, וְאֵין אִסּוּר אֶלָּא כְּשֶׁיּוֹשֵׁב עַל שׁוּלֵי הַסְּפִינָה וְאֵין מֵעַל שׁוּלֶיהָ עַד הַקַּרְקַע י׳ טְפָחִים, אוֹ שֶׁיּוֹשֵׁב עַל דָּבָר אַחֵר וְאֵין מֵעַל אוֹתוֹ דָבָר עַד הַקַּרְקַע י׳ טְפָחִים. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם כְּשֶׁצָּרִיךְ לְכָךְ: קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 266
דכשהסוס מהלך בארץ הוה ליה כאילו הוא מהלך בארץ וה״נ מה שהספינה מהלכת למטה מי׳ טפחים הוה ליה כאילו הוא מהלך שם. אבל הב״י שם לא סבירא ליה הכי. וכן דעת אבן העוזר סימן רמ״ו עיין שם שסתר דברי המ״א מהירושלמי דברכות דאזלא מחמתיה כדאיתא בפרק קמא דבבא מציעא לא אמרינן הכי כ״ש בספינה. וכיון שהרא״ם וב״י ואבן העוזר מקילין כדאי הם לסמוך עליהם בעת הצורך להקל בדברי סופרים. וגם המ״א עצמו בתחלת דבריו שם לא אסר בסוס אלא משום דניחא תשמישתיה והוה כארעא סמיכתא כמו קרון להב״י שם. ואף שמלשון רש״י משמע דכל שאינו נח כמו עמוד לא הוה כארעא סמיכתא מכל מקום הב״י שם סמך על הריטב״א דס״ל דאף קרון הוה כארעא סמיכתא ע״ש בריטב״א והובא ג״כ ברלב״ח סימן כ״ח📖 Ссылка на источниксиман 28
לפסק הלכה. ולפי זה הא דספינה לא הוה כארעא סמיכתא ע״כ היינו משום שאינה מהלכת בארץ כמו קרון וסוס וא״כ אין לחלק בין למעלה מי׳ טפחים בין למטה מי׳ טפחים אלא בין למטה מג׳ טפחים בין למעלה מג׳ טפחים דנפק מתורת לבוד ולא הוה כמהלכת בארץ. ולא דמי למ״ש בסי׳ שנ״ו וסי׳ שע״ו דהתם קל הוא שהקילו במים כדאיתא בגמרא בדוכתי טובי וזהו דעת האגודה שהביא המ״א בסי׳ שס״ו📖 Ссылка на источниксиман 366
סק״ה דס״ל דהלכתא כרב הונא ורב יוסף, ואביי דיחוייא בעלמא קמדחי ורב אשי אינו אלא מפרש דיחוייא דאביי אבל מכל מקום הילכתא כרב הונא לגבי רב נחמן שהיה גדול ממנו הרבה. ולפי זה דוקא לענין היתר טלטול במים אמרינן גוד אבל לענין טלטול בתוך הספינה לא אמרינן בה גוד. ואפילו להחמיר לא אמרינן כמבואר בטור וש״ע בסי׳ שנ״ה📖 Ссылка на источниксиман 355
שהקילו בגזוזטרא אלא אם כן חלון פתוח לה ע״ש במ״א ובתוס׳ ורא״ש ריש פרק כל גגות ודו״ק וא״כ בנידון דידן י״ל ג״כ דלא אמרינן גוד. ואף אם תמצי לומר דאמרינן גוד וכן אף לפי מ״ש המ״א בתחלת דבריו בסי׳ שס״ו📖 Ссылка на источниксиман 366
כרב נחמן מכל מקום בנידון דידן ע״כ צריך לומר דאפ״ה לא הוה כארעא סמיכתא לענין תחומין דאם לא כן אף שהיא מהלכת למעלה מי׳ טפחים נמי מאי שנא מקרון אי אמרינן גוד. ולפ״ז אף כשמהלכת למטה מג׳ טפחים לכאורה אפשר דלא מיתסר להרא״ם, דהא דמחמרינן בכהאי גוונא גבי עמוד בהזורק משמע דמשום גוד נגעו בה דאין להחמיר מתורת לבוד דהא לא אמרינן לבוד להחמיר כל כך שיהא נחשב כהגיע לארץ ואפ״ה יעלה למנין י׳ טפחים כמ״ש המ״א סוף סי׳ תרל״ב📖 Ссылка на источниксиман 632
אבל בגוד אין צריך שיהא כהגיע גופו לארץ אלא מושכין חודו כו׳. ואפילו להחמיר, שהזורק על גבי גזוזטרא חייב. ומ״ש בסי׳ תרל״ב ס״ק ב׳ היינו משום דחבוט רמי הוא שמגיע גופו למטה.