Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Отплытие на корабле и путь с караваном в субботу

Орах Хаим · симан 248 · лист 3 из 8
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דוְאִם הוּא מְסֻפָּק אִם הִיא מְהַלֶּכֶת לְמַעְלָה מִי׳ טְפָחִים אוֹ לְמַטָּה מִי׳ טְפָחִים — הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁכָּל שֶׁיֵּשׁ סָפֵק בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הוֹלְכִין לְהָקֵל, וְאֵין צָרִיךְ לְהַחֲמִיר אֶלָּא כְּשֶׁיָּדוּעַ בְּבֵרוּר שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:
הוְאִם נִכְנַס לַסְּפִינָה קֹדֶם ג׳ יָמִים לִפְנֵי הַשַּׁבָּת, דְּהַיְנוּ בַּשְּׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת אוֹ קֹדֶם לְכֵן — מֻתָּר לֵילֵךְ בָּהּ בְּשַׁבָּת חוּץ לַתְּחוּם, אַף אִם יָדוּעַ לוֹ שֶׁמְּהַלֶּכֶת לְמַטָּה מִי׳ טְפָחִים, אוֹ אֲפִלּוּ לְמַטָּה מִג׳ טְפָחִים, דְּכֵיוָן שֶׁאִסּוּר תְּחוּמִין אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶםג — לֹא רָצוּ לְהַחֲמִיר כָּל כָּךְ לֶאֱסוֹר כְּשֶׁנִּכְנַס לַסְּפִינָה קֹדֶם ג׳ יָמִים, כֵּיוָן שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּלוּם, וְהַסְּפִינָה הִיא שֶׁמּוֹלִיכָה אוֹתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם.
וַאֲפִלּוּ אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּצְטָרֵךְ הַיִּשְׂרָאֵל לְחַלֵּל שַׁבָּת בְּהוֹלָכַת הַסְּפִינָה, אֲפִלּוּ בִּמְלָאכָה הָאֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה, מִפְּנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ — אַף עַל פִּי כֵן מֻתָּר לוֹ לִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ קֹדֶם ג׳ יָמִים, שֶׁהֲרֵי עַכְשָׁו הוּא נִכְנָס בְּהֶתֵּר, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַשַּׁבָּת וְיִצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה מִפְּנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ — מֻתָּר הוּא, וְאֵין כַּאן חִלּוּל.
אֲבָל תּוֹךְ ג׳ יָמִים קֹדֶם שַׁבָּת — אָסוּר לִכָּנֵס לְתוֹכָהּ, אֲפִלּוּ אִם הִיא מְהַלֶּכֶת לְמַעְלָה מִי׳ טְפָחִים אִם יוֹדֵעַ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְחַלֵּל שַׁבָּת מִפְּנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לְפִי שֶׁנִּרְאֶה כְּנִכְנָס בְּכַוָּנָה לִמְקוֹם סַכָּנָה כְּדֵי שֶׁיְּחַלֵּל שַׁבָּת אַחַר כָּךְ.
וּמַה שֶּׁאֵין חוֹשְׁשִׁים לְכָךְ קֹדֶם ג׳ יָמִים, הוּא, לְפִי שֶׁג׳ יָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבַּשָּׁבוּעַ הֵן נִקְרָאִים יָמִים שֶׁאַחַר הַשַּׁבָּת הֶעָבָר, וְאֵינָם מִתְיַחֲסִים לְשַׁבָּת הַבָּאָה, לְפִיכָךְ אֵינוֹ מְחֻיָּב לִזָּהֵר בָּהֶם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דָּבָר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיִּצְטָרֵךְ אַחַר כָּךְ לְחַלֵּל שַׁבָּת הַבָּאָה, שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ שַׁבָּת וְיִצְטָרֵךְ לְחַלְּלוֹ מִפְּנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ — מֻתָּר הוּא, וְאֵין כַּאן חִלּוּל. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּג׳ יָמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁבַּשָּׁבוּעַ שֶׁנִּקְרָאִים יָמִים שֶׁלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת וּמִתְיַחֲסִים לְשַׁבָּת הַבָּאָה — מְחֻיָּב הוא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהִזָּהֵר בָּהֶם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דָּבָר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיִּצְטָרֵךְ אַחַר כָּךְ לְחַלֵּל הַשַּׁבָּת, שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּאִלּוּ מִתְכַּוֵּן בַּעֲשִׂיָּתוֹ כְּדֵי לְחַלֵּל הַשַּׁבָּת אַחַר כָּךְ:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
ומיהו בפ״ק דעירובין גבי חבלים ובהזורק דף צ״ז ובכמה דוכתי מבואר דמשום לבוד נגעו בה אפילו להחמיר לחייב הזורק לשם מרשות הרבים גמורה. וצריך לומר שלא כתב כן המ״א אלא גבי סכך פסול, דעיקר הלבוד שם אינו אלא בשביל להחמיר בלבד לצרף הפסולים, אבל כאן אין עיקרו בשביל להחמיר בלבד. ולפ״ז בנידון דידן יש להחמיר כשמהלכת למטה מג׳ טפחים משום תורת לבוד. דאף אם תמצי לומר דנידון דידן דמי כעיקרו להחמיר בלבד, מכל מקום הא כתב המ״א סי׳ תק״ב דכהאי גוונא אמרינן לבוד אפילו להחמיר ע״ש ובסי׳ תרל״ב ודו״ק:
לא רצו להחמיר. כן הוא במהרי״ק. ואף שמלשון הדרכי משה ומ״א סק״ג אפשר ללמוד דדוקא כשיש חשש סכנה אם יצא ממנה בשבת שרי דומיא דסעיף ד׳, מכל מקום מסתימת לשון רמ״א בהג״ה משמע דבכל גוונא שרי, שהרי לא הזכיר כלל שיצטרך, עד אח״כ. וכן בדרכי משה משמע שהסכים למהרי״ק לדינא, אלא משום שבמהרי״ק מבואר דלהרי״ף דאינו מחלק בין תוך ג׳ לקודם ג׳ לענין תחומין ע״כ סבירא ליה דאין איסור כלל משום תחומין בספינה כדעת רשב״ם כיון שהספינה הולכת מאליה, והשיג עליו הב״י מתשובת הרמב״ם, וכן באמת אנן לא קיימא לן כרשב״ם, מכל מקום איסור זה אינו מדאורייתא אף גבי קרון, אף למ״ד י״ב מיל דאורייתא, דלכולי עלמא לא שייך תחומין כשהספינה הולכת כמבואר במהרי״ק לשיטת ר״י. והב״י חלק עליו במ״ש להקל קודם ג׳ אף מדרבנן דלא גזרו כל כך, וכוונתו דכיון דההליכה מצד עצמה אין בה איסור משום תחומין אלא שחכמים גזרו שלא ליכנס לתוכה שתהא מוליכה אותו בשבת חוץ לתחום, וקודם ג׳ ימים לא גזרו כדעת ר״ח, שהרי״ף שחלק על ר״ח סבירא ליה כרשב״ם דמותר ליכנס, ועל זה חלק הב״י דהרי״ף לא ס״ל כרשב״ם. ועל זה כתב בדרכי משה דאעפ״כ העיקר כדעת ר״ח דקודם ג׳ לא גזרו, והביא ראיה ממה שלא גזרו להפליג למקום סכנה קודם ג׳ אף שיודע שיחלל בידים, וכל שכן הכא דלא גזרו קודם ג׳ אף שיודע שהספינה יוליכנו חוץ לתחום. וראיה ברורה מרבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא שהלכו בספינה חוץ לתחום ברקק שאין בו י׳ טפחים, אף אם תמצי לומר שהפליגו קודם ג׳ מכל מקום סתם רקק אין בו סכנה לשבות בשבת. ואין לומר שפסקו עמו לשבות ולא שבת, דמכל מקום לכתחלה איך סמכו על הפסיקה אם היה איסור בדבר הרי אין הנכרי נאמן על זה כמ״ש סי׳ רמ״ו (ואין לומר דבפניו שאני שהרי הוכיח סופו שלא שבת) וכן משמע בהדיא ברי״ף ורא״ש דאף לדבר מצוה שפוסק לשבות אעפ״כ אין היתר אלא כשעמוק י׳ טפחים. והשגת הב״י על מהרי״ק לדעת הרי״ף צע״ג ודו״ק: