Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יב או אפילו כו׳. עיין ברלב״ח שהתיר אף בלא קניית שביתה (וכן כתבו המגיד משנה וב״י ודרכי משה בשם מהרי״ק), ועל זה כתב המ״א דאין להקל, אבל על ידי קניית שביתה מנא לן למחות בשבת יותר מבערב שבת, כיון דלדבר מצוה חשבינן להו ולכך פטורים מעונג, וכן אף אם יצטרך לחללו לא גזרו לדבר מצוה כיון שבשעת יציאתו אינו מחללו כלל, א״כ אף בשבת מנא ליה למחות. ובפרט לפי מ״ש המ״א לבה״ג דה״ל כנכנס לביתו: לטייל בלבד כו׳. עיין מ״א סוף סי׳ של״ט📖 Ссылка на источник
пункт 12
וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַפְלִיג אַף בְּיַמִּים הַמְּלוּחִים (מֵעֶרֶב שַׁבָּת,ה אוֹ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת עַל יְדֵי קְנִיַּת שְׁבִיתָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת), אִם אֵינָם הוֹלְכִים לְטִיּוּל אֶלָּא לִסְחוֹרָה, אוֹ לִרְאוֹת פְּנֵי חֲבֵרֵיהֶם — אֵין לִמְחוֹת בְּיָדָם, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם הוֹלֵךְ לִסְחוֹרָה, אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מְזוֹנוֹת וְהוֹלֵךְ לִסְחוֹרָה לְהַרְוָחָה, אוֹ שֶׁהוֹלֵךְ לִרְאוֹת פְּנֵי חֲבֵרוֹ — חָשׁוּב הַכֹּל דְּבַר מִצְוָה לְעִנְיָן זֶה, שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְהַפְלִיג בְּתוֹךְ ג׳ יָמִים לִפְנֵי הַשַּׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל מֵעֹנֶג שַׁבָּת, וְגַם אַף שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה גְמוּרָה בְּעַצְמוֹ מִפְּנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, וְאֵינוֹ חָשׁוּב דְּבַר הָרְשׁוּת אֶלָּא מִי שֶׁהוֹלֵךְו לְטַיֵּל בִּלְבָד: יגпункт 13
הַיּוֹצְאִים בְּשַׁיָּרָא בַּמִּדְבָּר וְהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהֵם צְרִיכִים לְחַלֵּל שַׁבָּת, כִּי מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה לֹא יוּכְלוּ לְעַכֵּב לְבַדָּם בַּמִּדְבָּר בְּשַׁבָּת — אֲסוּרִים לָצֵאת תּוֹךְ ג׳ יָמִים לִפְנֵי הַשַּׁבָּת, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. אֶלָּא אִם כֵּן הוֹלְכִים לִדְבַר מִצְוָה, כְּגוֹן לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָז אִם נִזְדַּמְּנָה לָהֶם שַׁיָּרָא אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת — מֻתָּרִים לָצֵאת. וּלְכַתְּחִלָּה יִפְסְקוּ עִמָּהֶם לִשְׁבּוֹת בְּשַׁבָּת, וְאִם אַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיוּ בַּמִּדְבָּר לֹא יִרְצוּ לִשְׁבּוֹת — יְכוֹלִים לָלֶכֶת עִמָּהֶם חוּץ לַתְּחוּם אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִי״ב מִיל, אִם מִתְיָרְאִים מִפְּנֵי חַיּוֹת רָעוֹת, אוֹ אֲפִלּוּ אִם מִתְיָרֵא מִפְּנֵי לִסְטִים שֶׁלֹּא יִגְזְלוּ מִמֶּנּוּ בְּהֵמָה וְלֹא יוּכַל לָלֶכֶת בְּרַגְלָיו, אוֹ אִם יִקְחוּ מָמוֹנוֹ וְלֹא יוּכַל לִחְיוֹת עוֹד בַּמִּדְבָּר, אוֹ אִם יִקְחוּ מַלְבּוּשָׁיו בִּזְמַן הַקֹּר כִּמְעַט יָמוּת בִּקְרִירוּת, כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ נִקְרָא פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, וּמֻתָּר לוֹ לֵילֵךְ עִמָּהֶם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ בְּבֵרוּר גָּמוּר שֶׁבְּוַדַּאי יִצְטָרֵךְ לְחַלֵּל שַׁבָּת — אָסוּר לָצֵאת אֲפִלּוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה. וְלֹא הִתִּירוּ לִדְבַר מִצְוָה אוֹ קֹדֶם ג׳ יָמִים שֶׁלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת אֶלָּא לְהַפְלִיג בִּסְפִינָה, שֶׁאֵין שָׁם וַדַּאי גָּמוּר שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְחַלֵּל שַׁבָּת, שֶׁאֶפְשָׁר כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַשַּׁבָּת יַגִּיעוּ לְנָמָל אַחֵר וְיַעַמְדוּ שָׁם כָּל הַשַּׁבָּת, וַאֲזַי לֹא יְחַלְּלוּ בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה,ז וְלֹא בִּתְחוּמִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּמַּיִם עֹמֶק י׳ טְפָחִים. אַף עַל פִּי שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי הוּא שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְחַלְּלוֹ — הֵקֵלּוּ חֲכָמִים קֹדֶם ג׳ יָמִים, אוֹ לִדְבַר מִצְוָה אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ ג׳ יָמִים, אֲבָל כְּשֶׁהוּא וַדַּאי גָּמוּר שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְחַלְּלוֹ — לֹא הֵקֵלּוּ כְּלָל בְּשׁוּם עִנְיָן. קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
симан 339
דכתב הא דר״י הלוי לענין להפליג בשבת בלא קניית שביתה. אבל כאן אם כוונתו לאסור לדעת ר״ת צ״ע, דמשמע מר״ת שכל שאינו הולך לטייל לא מקרי דבר הרשות. וכן כתב באור זרוע בפשיטות. ועוד דהא להרויח נמי אינו יודע אם ירויח כדאמרינן בפ׳ מקום שנהגו שאין אדם יודע במה משתכר. ועוד דהא ר״ת יליף לה מחול המועד ובחול המועד ודאי שרי משום ספק פסידא אפילו לעשות מלאכה גמורה שלא לצורך המועד משום דה״ל ספק דבר האבד עיין מ״א סי׳ תקל״ז,📖 Ссылка на источниксиман 537
וכ״ש לספר ולכבס במועד דשרי אפילו כשיצא להרויח, דבכהאי גוונא אסור לעשות מלאכה גמורה שלא לצורך המועד משום הרווחה בעלמא ואפילו פרקמטיא אסורה עיין סי׳ תקל״ז📖 Ссылка на источниксиман 537
וצ״ע: ולא בתחומין כו׳. בש״ע לא הזכיר כלל חוץ לי״ב מיל, ואפ״ה כתב המ״א דאין להקל, דהיינו למחות בידם. וגם אם הולכים יותר מי״ב מיל אין בנו כח למחות לפי מ״ש התוספת שבת, כיון שרוב הפוסקים חולקים על הרמב״ם בזה, וגם אם נושאים משאות בידם הכל מדרבנן במדבר שהוא כרמלית בזמן הזה עיין סי׳ שמ״ה:📖 Ссылка на источниксиман 345