Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.

Поздняя редакция к симанам 252 и 304 · последняя редакция

Орах Хаим · симан 252 · лист 1 из 4
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יחאֲבָל מֻתָּר לָצֵאת לִרְשׁוּת הָרַבִּים סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה בְּמַחַט הַתְּחוּבָה לוֹ בְּבִגְדּוֹ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה בְּעִנְיָן שֶׁאִם הָיָה יוֹצֵא בּוֹ בְּשַׁבָּת הָיָה פָּטוּר מִן הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״א. וְאַף שֶׁהוּא אָסוּר בְּשַׁבָּת מִגְּזֵרַת חֲכָמִים, מִכָּל מָקוֹם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה לֹא גָזְרוּ עַל זֶה, שֶׁאֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה לִגְזֵרָה.
לְפִיכָךְ בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁפָּשַׁט הַמִּנְהָג כְּהָאוֹמְרִין שֶׁעַכְשָׁו אֵין לָנוּ רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה אֶלָּא כַּרְמְלִית כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ״ה — אֵין אִסּוּר כְּלָל לָצֵאת סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה אֲפִלּוּ בְּחֵפֶץ שֶׁבְּיָדוֹ, שֶׁהֲרֵי אִסּוּר הַהוֹצָאָה בְּכַרְמְלִית אֵינוֹ אֶלָּא גְזֵרָה מִדִּבְרֵיהֶם, וְאֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה לִגְזֵרָה:
יטוּמֻתָּר לָצֵאת אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה בִּתְפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ (וְשֶׁבִּזְרוֹעוֹ) סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, וְאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יִשְׁכַּח מִלַּהֲסִירָן עַד לְאַחַר שֶׁתֶּחְשַׁךְ, וְאָז שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לִפָּנוֹת וְיָסִיר הַתְּפִלִּין מֵרֹאשׁוֹ (וּזְרוֹעוֹ) וְיוֹלִיכֵן בְּיָדוֹ לְהַצְנִיעָן, וְיִשְׁכַּח שֶׁהוּא שַׁבָּת וְיַעֲבִירֵן ד׳ אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּכֵיוָן שֶׁאָסוּר לְהַסִּיחַ דַּעַת מִתְּפִלִּין לִנְהוֹג קַלּוּת רֹאשׁ כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בָּהֶן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן כ״ח, מִתּוֹךְ כָּךְ הוּא נִזְכָּר עֲלֵיהֶן תָּדִיר, וִיסַלְּקֵן קֹדֶם שֶׁתֶּחְשַׁךְ:
כמִצְוָהיד עַל כָּל אָדָם שֶׁיְּמַשְׁמֵשׁ בִּבְגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם דָּבָר שֶׁאָסוּר לָצֵאת בּוֹ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ לְמִנְהָגֵנוּ כְּהָאוֹמְרִים שֶׁאֵין לָנוּ עַכְשָׁו רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה. וְיַתִּיר חֲגוֹרוֹ, וְיִקַּח כָּל הַתָּלוּי בּוֹ:
מַהֲדוּרָא בַּתְרָא לסימן רנב וסי׳ דש
אעיין רמב״ם סוף פ״כ מהלכות שבת במי נאמר וינפש בן אמתך והגר זה גר תושב שהוא שכירו ולקיטו של הישראל כמו בן אמתו שלא יעשה מלאכה לישראל רבו וכו׳. הנה דקדוק לשון כמו בן אמתו כו׳ לישראל רבו כו׳ מורה באצבע דבדוקא נקט שכירו ולקיטו (דהיינו שמשו כמ״ש בהל׳ עירובין), כמו שהבין הרשב״א דלא כמגיד משנה. ותדע עוד שהרי לא הזכיר עדיין הרמב״ם איסור עשיית עבד ואמה התושבים שקבלו ז׳ מצות שלא יעשו לישראל רבן, שהוא מבואר מסוגיא דריש פ״ב דכריתות, אלא כללו כאן בסוף עם איסור דגר תושב ביחד, וסמכו ענין לו דהכל ענין אחד. דס״ל כמ״ש התוס׳ ורא״ש סוף פרק החולץ דקיום ז׳ מצות אינו ענין לאיסור מלאכה בשבת אלא משום שהוא שכירו ולקיטו דומיא דבן אמתו כמ״ש הרא״ש שם, וזהו עיקר האיסור. ומה שהזכיר הרמב״ם ז״ל מצות בני נח גבי עבד ואמה, היינו משום דבלאו הכי אסור לקיימן כלל אפילו בחוץ לארץ ובזמן הזה, לשיטתו בפ״א מהלכות מילה ובפ׳ י״ד מהל׳ איסורי ביאה. וגם הראב״ד לא פליג שם אלא אם קיבל עליו ז׳ מצות בזמן הזה שאין היובל נוהג, אבל אם לא קיבל עליו לא פליג על הרמב״ם בפ״א מהל׳ מילה אלא על מ״ש שם יהרג מיד, אלא ימכר מיד. ודלא כרמ״א ביו״ד סי׳ רס״ז ס״ד בהג״ה שסתם כהמרדכי והטור. וע״ש בדרישה דהב״י לא גריס הכי בטור, ודעתו בש״ע לפסוק כהרמב״ם, אלא דלא דק במ״ש בשם הראב״ד. וע״ש בש״ך שתמה על רמ״א.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
מצוה על כו׳. עיין מג״א, וכוונתו דמוקצה חמיר מכרמלית כמ״ש בסי׳ שי״א, וגבי מוקצה גזרינן גזרה כדאיתא בדף קכ״ב ובסי׳ שכ״ה סי״א. אבל אין צריך לזה דכאן אין גזרה כלל אלא ספק גמור שמא יש כבר חפץ אצלו, כיון שרגיל בזה כל ימות החול, ולא אמרינן ספק דברי סופרים להקל כיון שיכול להתברר מיד דמיא לחסרון ידיעה, ועוד שאין עושין ספק דברי סופרים לכתחלה כמ״ש המג״א בסי׳ יו״ד ס״ק י״א ע״ש: