Лист ждёт перевода: показан исходник, пословного перевода ещё нет.
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֶלָּא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ עִם כִּיסוֹ, אִם יַכְנִיסֶנּוּ כְּדַרְכּוֹ — נִמְצָא מַכְנִיס מֵרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, אֶלָּא מִיָּד שֶׁיַּגִּיעַ לְפֶתַח בֵּיתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמוֹד שָׁם — יִזְרְקֶנּוּ לְבֵיתוֹ כִּלְאַחַר יָד, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ זְרִיקָה, כְּגוֹן מִכְּתֵפָיו וּלְאַחֲרָיו. וְאֵין בִּזְרִיקָה זוֹ אִסּוּר מִן הַתּוֹרָה, וְאַף אִם הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְהִתִּירוּ לוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לְהַכְנִיסוֹ כְּדַרְכּוֹ: יג יכול לרוץ כו׳. עיין מ״ש לעיל. ועיין בשלטי גיבורים שכתב שהרמב״ן וסיעתו מודים היכא דאי אפשר בענין אחר שמתיירא כו׳, לכך לא העתקתי דעתם. ובפרט דעכשיו אין נפקא מינה לפי מה שכתב המג״א דלכולי עלמא שרי בכרמלית (אבל בשלטי גבורים זה אינו והמ״א כתב כן מדעתו). וכן הט״ז בסק״ו הכריע להקל: פטור. בודאי אין כוונת המג״א להשמיענו כאן חיובי ופטורי דהוצאת שבת שאין כאן מקומם, וגם למה ליה להביא ראיה מפירוש רש״י תלמוד ערוך הוא בפרק קמא ובכמה מקומות, אלא ודאי דכוונתו דגם הכא שרי בכהאי גוונא, ולהכי אפקיה בלשון פטור ולא מותר משום דלא שרי אלא כשאי אפשר בענין אחר:
пункт 13
וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹלִיכָהּ פָּחוֹת פָּחוֹת מִד׳ אַמּוֹת מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיָרֵא מִלִּסְטִים שֶׁלֹּא יִגְזְלוּהוּ מִמֶּנּוּ, וְכֵן אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ עִמּוֹ חֲמוֹר וּמִתְיָרֵא לְהַנִּיחוֹ עָלָיו מִפְּנֵי הַלִּסְטִים, שֶׁאִם יַנִּיחֶנּוּ עָלָיו וְיִטְּלֶנּוּ בְּכָל עֵת שֶׁיַּעֲמוֹד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, יִרְאוּהוּ הַלִּסְטִים וְיִגְזְלוּהוּ מִמֶּנּוּ —ד יָכוֹל לָרוּץ עִם כִּיסוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ, שֶׁאֵין כַּאן אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה אַף אִם הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה אִם הִתְחִיל לָרוּץ קֹדֶם שֶׁקִּדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם, שֶׁלֹּא הָיְתָה הָעֲקִירָה בְּשַׁבָּת, וְכָל זְמַן שֶׁהוּא רָץ אֵין כַּאן עֲקִירָה וְהַנָּחָה, עַד שֶׁיַּגִּיעַ סָמוּךְ לַבַּיִת, וְאָז קֹדֶם שֶׁיַּעֲמוֹד לִפְנֵי פֶּתַח בֵּיתוֹ וְתֵעָשֶׂה הַנָּחָה — צָרִיךְ הוּא לִזְרוֹק כִּיסוֹ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ כִּלְאַחַר יָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכְנִיס מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. וּבִזְמַן הַזֶּה שֶׁאֵין לָנוּ רְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא כַּרְמְלִית — יֵשׁ לְהַתִּיר אַף אִם מַתְחִיל לָרוּץ מִשֶּׁחָשֵׁכָה, רַק קֹדֶם שֶׁיַּעֲמוֹד לִפְנֵי פֶּתַח בֵּיתוֹ יִזְרְקֶנּוּ כִּלְאַחַר יָד, שֶׁנִּמְצָא שֶׁאֵין כַּאן אֶלָּא עֲקִירָה בְּלֹא הַנָּחָה: ידпункт 14
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהוּא רָץ, אֲבָל לֵילֵךְ לְאַט לֹא הִתִּירוּ לוֹ אֲפִלּוּ אִם הִתְחִיל מִבְּעוֹד יוֹם, לְפִי שֶׁלִּפְעָמִים יַעֲמוֹד מְעַט בְּלֹא דַעַת וְיַחֲזוֹר וְיֵלֵךְ, וְנִמְצָא עוֹשֶׂה עֲקִירָה וְהַנָּחָה בְּשַׁבָּת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁהוּא רָץ יֵשׁ לוֹ הֶכֵּר וְזִכָּרוֹן בְּרִיצָה זוֹ שֶׁאָסוּר לוֹ לַעֲמוֹד, וְלֹא יָבֹא לִשְׁכּוֹחַ: טוпункт 15
וְכֵן מִי שֶׁהָיְתָה חֲבִילָתוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְקִדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם — רָץ תַּחְתֶּיהָ אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִפְנֵי פֶּתַח בֵּיתוֹ, וְיִזְרְקֶנָּה שָׁם כִּלְאַחַר יָד. וְאַף אִם עָמַד בְּאֶמְצַע מְרוּצָתוֹ לְתַקֵּן הַמַּשּׂוֹי —ה פָּטוּר (אֶלָּא שֶׁלְּכַתְּחִלָּה אָסוּר לַעֲמוֹד כְּלָל, אֶלָּא אִם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּעִנְיָן אַחֵר): קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой